טיפ מס' 290: הרהורים לראש השנה ויום כיפור

פורסם לראשונה ב-11.10.2019

 

 

על רקע ימים אלה של ראש השנה, יום כיפור וחג הסוכות, אני מרשה לעצמי להעלות כאן מספר הרהורים שקשורים לא רק לנושאי בריאות.

הרהורים אלה אינם מייצגים את הרפואה החדשה או כל גוף או ארגון אחר.

 

המילה כיפור כוללת בחובה גם את השורש של המילה כפירה, ואם חלק מהרהורי נשמעים למישהו ככפירה, אני מקווה שיסלחו לי על כך במקומות הנכונים.

 

 

ספירלה

תחילת שנה מייצגת השלמת מחזור שמשפיע עלינו בצורות שונות.

מהבחינה האסטרונומית, אנחנו לא חוזרים לאותה נקודה בה היינו בחלל בראש השנה הקודם, כי כדור-הארץ ביחד עם מערכת השמש והגלקסיה כולה נעים ומתקדמים בחלל, כך שתוך כדי סיבוב כדור-הארץ סביב השמש נעה כל המערכת גם קדימה בחלל.

 

תנועה משולבת זו של מחזוריות עם התקדמות קדימה היוצרת מסלול ספירלי, היא גם זו אליה כדאי לשאוף בתהליכים של התפתחות אישית והתפתחות רוחנית:

 

מצד אחד לבדוק כל הזמן, במעגלים חוזרים ונשנים, שהבסיס שלנו יציב, שאנחנו שלמים עם העקרונות והערכים שלנו, שהאמונות שלנו תואמות גם את הידע וההבנות שלנו ושאין בתוכנו סתירות פנימיות.

 

ומצד שני להתקדם כל הזמן, להיות פתוחים לידע חדש, לתובנות חדשות, להיות מוכנים בתוך עצמנו לעדכן אמונות ישנות שלא עומדות במבחן הזמן, לשפר ולחזק את האיכויות בתוכנו, להתנקות ולהשתחרר מדברים שכבר לא מועילים לחיינו ואולי אף מפריעים להם, לגלות יותר ויותר את הייעוד שלנו ולהתקרב ככל האפשר להגשמת ייעוד זה.

 

איך כל זה מתקשר לבריאות?

 

כבר צויין בעבר בחלק מהטיפים, שהמרכיב העיקרי ברפואה מונעת אמיתית הוא התפתחות אישית.

מכיוון שמרבית המחלות נגרמות כתוצאה מקונפליקטים, התפתחות אישית יכולה לעזור במספר דרכים, כגון:

  1. במניעה או הימנעות מחלק מהקונפליקטים.
  2. בהחלשת השפעתם של חלק מהטריגרים.
  3. בפתרון מהיר יותר של קונפליקטים שלא הצלחנו להימנע מהם.

 

 

אמונה אמיתית וצביעות

ברבים מהמנהגים של ראש השנה ויום הכיפורים יש הרבה עוצמה, חוכמה ויופי.

מנהגים אלה מצליחים להשפיע על המוני מאמינים לעשות תהליכים שבמהותם יכולים לאפשר יותר התנקות, התחדשות, סליחה, מחילה, התכוונות לטוב ועוד.

 

ביסודם יכולים מנהגים אלה לאפשר תהליכים ממשיים של התפתחות אישית.

 

אבל...

 

אם אדם עושה זאת כי זוהי המצווה, כי זה המנהג, ולא כי זה מה שהוא באמת רוצה או מה שהוא באמת מרגיש לנכון...

 

אם אדם עושה זאת כי הוא חושש ממה שיגידו עליו הסובבים אותו...

 

אם אדם עושה זאת כי כך הוא חונך, בלי לתת לעצמו הסברים וסיבות עמוקות וטובות יותר ממה שלימדו אותו בילדותו...  

אם הוא לא שלם לגמרי עם עצמו כשהוא עושה זאת ולא מבהיר לעצמו את הדברים...

 

יכולות להיווצר אצל אדם כזה סתירות פנימיות שעלולות להתפתח למחלות ואפילו מחלות קשות.

 

 

לעשות את המצוות והמנהגים באמונה שלמה, זה דבר שיש בו הרבה מאד כוח.

 

לעשות את המצוות והמנהגים באמונה שלמה אך עיוורת, יש בזה עדיין הרבה כוח, אך זה לא מאפשר התפתחות אישית ורוחנית מעבר לרמה מסויימת.

 

לעשות את המצוות והמנהגים בידיעה והבנה ברורה שאתה עושה זאת כדי לרצות את המשפחה או כדי לשמור על מקומך בקהילה, זוהי התנהגות לגיטימית של הישרדות, שמתאימה בעיקר לאנשים שאין להם את היכולת, או את הכוחות הדרושים או את האומץ, לעשות שינוי כיוון בחיים שתואם את מה שהם באמת חושבים ומרגישים.

 

לעשות את המצוות והמנהגים בלי להיות שלם עם מה שאתה עושה ובלי להבהיר לעצמך מדוע אתה עושה זאת, זה בד"כ ביטוי לחולשה, הדחקה ובריחה מהתמודדות פנימית. זהו סוג של צביעות שנוצרת מתוך חולשה.

 

לעשות את המצוות והמנהגים כדי לקדם אינטרסים פוליטיים או עסקיים או כספיים או אישיים, זוהי צביעות אופיינית של עסקנים למיניהם (אך לא רק), אשר בינה לבין התפתחות רוחנית או אמונה באל אין דבר וחצי דבר, ובשלב זה או אחר של חייהם צפויה התנהגותם לחזור אליהם כמו בומרנג ולפגוע בהם.

 

אחת ההבנות החשובות שלמדתי ממורה רוחני חכם היתה זו:"מה שחשוב באמת הוא לא מה אתה עושה אלא מדוע אתה עושה את מה שאתה עושה".

 

הסיבה שבגללה או בזכותה אדם עושה מעשה כלשהו היא מה שנרשם במוח כמשמעותי, לטוב או לרע. המעשה עצמו הוא רק פועל יוצא.

 

 

מי קובע את עתידנו

אינני יודע מה באמת קורה בשמים בימים אלה שבין ראש השנה לשמחת תורה, אך האמונה שמישהו למעלה חורץ את גורלנו לשנה הקרובה, לשבט או לחסד, נראית לי כאמונה בעייתית למדי.

 

יותר מסתדר בהיגיון הפשוט שלי המשפט "הכל צפוי והרשות נתונה".כלומר, יש בידינו את היכולת להשפיע ולשנות, לטוב ולרע.

 

אם נלך בתלם, בלי להתפתח, בלי לשפר ולחזק את האיכויות הטבעיות, בלי ליצור, בלי לנסות לתקן או לשנות דברים שנראים לנו לא נכונים, בלי להגיע לתובנות חדשות או בלי לתרום מהשפע שלנו גם לאחרים, אז הכל צפוי, ואנחנו עוברים כך מחזור חיים שלם שעלול להפוך להיות חסר משמעות במידה רבה.

 

אך אם אנחנו משתמשים ברשות שניתנה לנו, בחופש הבחירה, ואנחנו מחפשים, חוקרים, מנסים ומתנסים, עושים טעויות, לומדים לקח, מגלים דברים חדשים, משתדלים לשפר ולהשתפר, פותחים את עצמנו להשפעות חדשות, לתובנות חדשות, מעדכנים את הערכים והעקרונות שלנו, מחזקים ככל האפשר את האיכויות הגבוהות שבנו ונותנים גם לאחרים מהשפע שמגיע אלינו, אנחנו הופכים להיות במידה רבה אלה שקובעים את עתידנו.

 

 

מבט אופטימי מההווה אל העתיד

אנחנו חיים בתקופה יוצאת דופן, תקופה של שינויים עצומים, ההולכים ומתגברים ומואצים, בכל התחומים ובכל הרמות, גם ברמה הפיזית וגם ברמות האנרגטיות והרוחניות.

 

אם בעבר ניתן היה לקבל כפשוטו את המשפט "ואין חדש תחת השמש", כיום זו תהיה טעות מהותית לחשוב כך.

 

על פני השטח עדיין שולטים הכוחות הישנים של כסף, כוחנות, פוליטיקה, דתות ועוד, אך הכל נמצא בתהליכי שינוי, גם בעולמות הנראים וגם בעולמות הבלתי נראים.

 

ישנן הרבה תחזיות ונבואות לגבי מה שעומד לקרות, מתי זה יקרה ולאן זה מוביל.כאופטימיסט כרוני, אני מאמין שתהליכים אלה יביאו בסופו של דבר את האנושות לרמה הרבה יותר גבוהה של התפתחות ותודעה ולחיים הרבה יותר בעלי משמעות וחיבור לבריאה כולה.

 

נכון, כל שינוי כרוך בקשיים, והתהליכים שהאנושות עוברת הם של שינויים כה עמוקים וכה משמעותיים, שהם לא יכולים לקרות ללא מאבקים קשים, מאבקים שמלווים למרבה הצער גם בהרבה כאב וסבל.

אפשר להגיד שאלה הם חלק מ"חבלי משיח", וככל שמבינים טוב יותר את מהות השינויים ואת הקשר שלהם למטרות הבריאה כולה, קל יותר לזרום איתם ולשמור את הראש מעל המים.

 

האם תהליכים אלה של שינויים והתפתחות יימשכו 10 שנים, 50 שנה, 100 שנה או 1000 שנים? את זה לא ניתן לדעת במדוייק, כי זה תלוי, בין היתר, גם בכל אחד מאתנו.

 

הכיצד?

 

אחד המרכיבים המשמעותיים בשינויים שקורים הוא התפתחות רוחנית.

האנושות נמצאת על סיפה של קפיצת מדרגה ברמת התודעה, ברמה הרוחנית, ביכולות התפיסה וההבנה ועוד. במקביל, גם פלנטה ארץ נמצאת בתהליך של קפיצת מדרגה התפתחותית.כדי שקפיצת המדרגה ההתפתחותית, גם של הפלנטה וגם של האנושות תצליח, צריך מסה קריטית של בני-אדם שמבחינת רמת התפתחותם האישית והרוחנית יכולים ומוכנים לעזור לשינויים הדרושים לקרות.

 

מבחינתו של כל אדם, כדי להתפתח אישית ורוחנית אין צורך להתיימר להיות רוחני ואין הכרח בידע אזוטרי מדהים או בהבנה מדעית מעמיקה. גם אין צורך לדעת לכתוב מאמרים או להעביר סדנאות. הדברים הקטנים בחיי היומיום, כשהם נעשים בתום לב וממקום נקי, הם החשובים:

להיות מסוגל לסלוח ולמחול, לתת חיוך מעודד למישהו אחר שמתקשה, להוקיר תודה, לאהוב, לחבק, להיות יותר סבלני וסובלני ופחות עצבני ורגזן, לדעת להעריך את את האיכויות שיש אצל הזולת, לאסוף הצלחות בלי צורך בתחרותיות, לעזור לאחרים לחזק את ההערכה העצמית ואת הביטחון העצמי שלהם, לגלות אכפתיות, לשמור על הטבע, לשמור על ניקיון פנימי וחיצוני בכל הרמות, להיות ישרים ושלמים עם עצמנו, לשיר, לרקוד, לשמוח, לשחק, לנגן, לצייר, לטייל, להיות מסוגל להנות מציוץ הציפורים, מיופי הפרחים, מהזריחות והשקיעות...וכל שאר הדברים הטבעיים והפשוטים שיכולים לעשות את החיים כל-כך יפים.

 

 

והרהור נוסף לסיום:

"והיה באחרית הימים", בסיומם של תהליכי השינויים שעוברות הפלנטה והאנושות או תוך כדי מהלכם, אותם ימים עליהם אמר הנביא " וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ", בין אם זה יקרה בימי חיינו או באחד הדורות הבאים, צפויה הספירלה שאנחנו מכירים כיום לסיים את תפקידה, ותתחיל ספירלה חדשה ושונה.

הכל יהיה שונה, צרכי האדם יהיו שונים ורמת ההתפתחות תהיה כזאת שמן הסתם כבר לא יהיה צורך ביום כמו יום הכיפורים ובשאר החגים והמועדים הנהוגים כיום בעמים השונים ובדתות השונות.

 

 

.........................................................................................................................

   

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.