טיפ מס' 284: שליטת הפארמה על הנרטיב בתקשורת

פורסם לראשונה ב-19.7.2019

 

 

טיפ זה הוא תרגום של מאמר שהופיע ב-3.7.2019 באתר של רוברט קנדי ג'וניור (בנו של בובי קנדי) שנקרא Children's Health Defence (הגנה על בריאות ילדים).

רוברט קנדי הוא אחד הלוחמים הבולטים בארה"ב בנושא איכות הסביבה, ודרך זה הוא הגיע גם לנושא החיסונים, והפך להיות אחד הבולטים במאבק למען בטיחות בחיסונים, שקיפות ומיגור השחיתות בתחום זה.

על אף שלחלק גדול מכם כבר נמאס לדון בנושא החיסונים, חשבתי שמאמר זה הוא מספיק חשוב כדי לתרגמו ולהביאו לידיעתכם, למרות שהוא ארוך ולא תמיד קל לקריאה.

הידע, ההבנות והפרספקטיבה שמביא מאמר זה רלוונטיים לא רק לנושא החיסונים, אלא גם למרבית תחומי הרפואה ולמעשה גם למרבית תחומי החיים המודרניים.

 

....................................................................................................................

 

 

3.7.2019

הכיסוי בתקשורת המיינסטרים של נושא החיסונים –וריאציות על נושא של תעמולה

  

הבעלות של חברות התרופות על המסר,

הנרטיב של המדיה התאגידית המיינסטרימית 

מאת José Solís, Ph.D., כתב אורח

 

לפני מספר חודשים קראתי שוב מאמר באתר Reddit, תחת הכותרת:"כלי התקשורת מצנזרים מידע חשוב ביותר, כי הההכנסות מפרסומות של חברות התרופות עשויות להגיע עד 70% מסך הכנסותיהם" – 70 אחוז! זה המון השפעה וכוח מה יהפוך לחדשות וכיצד זה ידווח.
בתוך המאמר היתה הערה של רוברט פ. קנדי ג'וניור מתוך מצגת שלו בשם "המהפכה למען התעוררות האמת והמחאה":

"דיברתי עם רוג'ר אילס (שהיה אז מנהל פוקס ניוז), אותו היכרתי מאז שהיינו בני 17, הוא מאד אוהד את הנושא וגם ראה את הסרט Trace Amounts. אמרתי לו, 'אני רק רוצה להופיע באחת התוכניות שלך'. 'אף אחד לא ירשה לי לדבר על כך או לדון אתי.' הוא אמר לי, 'אני לא יכול להרשות לך או למישהו מהם. אצטרך לפטר כל אחד מהמארחים שלי שיאפשר לך להופיע בתחנה שלי. כי', הוא אמר, 'מחלקת החדשות שלי מקבלת עד 70% מההכנסות שלה מפרסומות מחברות התרופות, בשנים בהן אין בחירות.'

 

חברות התרופות משלמות מיליארדי דולרים על פרסומות בטלביזיה. תאגידי תקשורת ההמונים תלויים במידה רבה, כפי שציין קנדי, בכסף שחברות הפארמה שמות בתעשייה שלהם ובמיוחד במחזורי החדשות שלהם, למטרות ייצור יותר רווחים. זה הזכיר לי את כמויות ההוכחות המדעיות והחוקיות, שמעלות הרבה הרבה שאלות עמוקות לגבי התיאוריה, המדיניות והיישום של החיסונים, אצל כל מי שקורא את הספרות.

 

יותר חשוב למטרותיו של מאמר זה, תהיתי, איך יופעל "הספין" בנושא החיסונים? על איזה הקשר יקודם הספין הזה? וכיצד אנשים ייעשו פגיעים, כך שיפלו טרף למסע התעמולה המתגלה?

 

ההקשר היה ההתפרצות האחרונה של החצבת. הספין היה צריך להיות מהונדס דרך הפצת הבורות בנושא החצבת, ויצירת שקרים על החצבת, ההיסטוריה של החיסונים נגדה, יעילות החיסון נגדה ובטיחותו, הכל בניסיון להעמיק את השוק של תעשיית ייצור החיסונים בו היא כבר מושרשת, תעשיה שהיא סופר רווחית וללא כל אחריות. ואולי יותר מתועב, דרך מדיניות שתהרוס את הזכות הכי בסיסית שלנו להסכמה מודעת ולפטורים.

 

לא משנה אם בית המשפט העליון של ארה"ב הכריז שחיסונים הם "לא בטוחים באופן בלתי נמנע" או שיצרני החיסונים מציינים בדפים הנלווים לחיסונים, שהחיסון עלול לא להגן על כל המחוסנים.

 

לא משנה שלא חקרו אם החיסונים גורמים לסרטן, או למוטציות או לפגיעה בפוריות; או ש- "מכיוון שהניסויים הקליניים נעשים תחת מיגוון רחב של משתנים, שיעור התגובות השליליות שנצפו בניסויים הקליניים....לא בהכרח משקף את שיעור התגובות השליליות בפועל"

 

לא משנה שהמערכת הנגישה היחידה לניטור תגובות שליליות, "מערכת הדיווח על תגובות שליליות מחיסונים" (VAERS), עם ממוצע של 30,000 + דיווחים בשנה, מייצגת למעשה רק כ-1 אחוז מהמספר האמיתי של תגובות שליליות; או שביולי 2018, לפני בית המשפט הפדראלי של המחוז הדרומי של ניו יורק, הודה משרד הבריאות (המחלקה לבריאות ושירותי אנוש (HHS)) שהם הפרו את החוק הלאומי מ-1986 בהקשר להיפגעויות של ילדים מחיסונים, שם נקבע והותנה, בין שאר הדברים, שה-HHS ימסור לקונגרס דו"ח כל שנתיים על מצב בטיחות החיסונים. ה-HHS הודו שדו"חות כאלה לא נמסרו אף פעם אחת מאז שהחוק נכנס לתוקף (יותר מ-30 שנה).

דבר נוסף ממנו התעלמו יוצרי הדיסוננס הוא שפע הידע המדעי אשר מראה שחיסונים המכילים וירוסים חיים וכן חיסונים ויראליים וקטוריים יכולים להדביק, להעביר ולזלוג.

 

כל אלה מצטרפים לניגודי האינטרסים ברי הויכוח או גלויים לעין, המאפיינים את שיווק החיסונים. למשל, הדו"ח מ-2009 של המבקר הכללי ב-HHS על הוועדה המייעצת לשיטות החיסון (ACIP) מצא של-CDC היתה לקות מערכתית בפיקוח על תוכנית האתיקה: ב-97% מההצהרות של חברי הועדה על ניגודי אינטרסים היו חוסרים, ל-58% היה לפחות ניגוד עניינים אחד פוטנציאלי לא מזוהה, ולמרות זאת ה-CDC המשיך להעניק ויתורים לחברי הועדה עם ניגודי עניינים.

אותו פרופיל של אי-תקינות נמצא גם לגבי ועדת הייעוץ לחיסונים ומוצרים ביולוגיים הקשורים לכך (VRBPAC), ועדה ממשלתית חשובה אחרת, שנמצאת ברשות המזון והתרופות (FDA) ואחראית לקבלת החלטות לגבי שיטות חיסון.

 

בנוכחותו בחדר של הפיל מהפתגם, החושים שלנו מופגזים על ידי רעש שמשבש את הקליטה שלנו של אותם אותות אשר היו אומרים לנו שמשהו לא בסדר בצורה נוראית.

אז מה בעצם קורה כאן?

 

 

המדע עובר לכסא אחורי בשביל מאמרים פרסומיים

 

מאמר פרסומי (Advertorial): זוהי פרסומת בצורה של תוכן של ערוך. המונח "Advertorial" הוא שילוב של המילה “advertisement” (פרסומת) עם המילה “editorial" (מאמר מערכת).

 

לעולם לא אשכח איך אחד הפרופסורים שהיו לי כסטודנט הדגיש שהרעיון שהגנטיקה היא מרכיב קבוע מראש היה מנותק, הודגש יותר מדי בזמן שלא יכולנו להסביר דברים כגון מצבים שונים של מחלות. למעשה, הוא אמר, אנחנו צריכים להבין דברים, כולל מדע, בהקשרים שונים, לעולם לא להתעלם מהסביבות בהן פועל המדע, ולפיהן החומרים המדעיים מוסברים, כולל ביולוגיה. והקשרים אלה לא הוגדרו אך ורק כמיקומים אלא כמארח של דינמיקות, פעלים ומקומות, תנועה או פעילות, אם תרצו, של התנהגויות שהגדרותיהן כוללות מגוון משתנים.

עם תובנה זו במיינד, הרשו לי לשקף את ההקשר כמקום שבו אנו חוקרים כיצד המדע, כפי שאני מבין אותו, עבר למושב האחורי בתחום של הנדסה קוגניטיבית ציבורית, או מה שקרא נועם חומסקי, "ייצור ההסכמה", במקרה זה, על ידי בחינה קצרה של ההיסטוריה המתלכדת היטב עם התפתחות האופן שבו המדיה המיינסטרימית השמיעה ומשמיעה כל כך הרבה רעש בתדירות של דיסוננס בזמן שהיא משחקת את תפקידה בחישובי הפרמה/מדיה בהפצה של יותר חיסונים ויותר בורות, תוך המשך ההשתלטות על מדיניות הבריאות הציבורית והרס זכויות האדם כדי לאפשר רווחים יותר גדולים.

 

הסכמה הנדסית

 

לשכנע את האמריקאים ללכת להילחם באירופה ב-1917, לא היתה משימה קלה לנשיא וודרו ווילסון. כדי לסייע לו במאמץ הוא אישר את הקמתה של הוועדה למידע ציבורי (CPI). מטרת הוועדה היתה להביא את העם האמריקני לתמוך במאמץ המלחמתי. ה-CPI גייסה אישים מובילים בעיתונות, אקדמיה, עיצוב גרפי ופרסום. רבים מהמעורבים הושפעו עמוקות מהצלחת ה-CPI והחלו לעבוד בפיתוח התחום שמוכר כיום בשם יחסי ציבור וההתפשטות שלו לעומק המרקם של התרבות האמריקאית המיינסטרימית.

 

אחד מחברי הועדה, אדוארד ברנייס, קיבל מוטיבציה במיוחד מההצלחה של ה-CPI ויכולתה להשפיע על דעת הציבור לא ע"י פניה אל השכל, אלא ע"י נגיעה ברגשות האנשים.

אדוארד ברנייס, שידוע כאבי תעשיית יחסי הציבור, היה אחיין של זיגמונד פרויד, ובעוד שהוא, כמו דודו, היה מסוקרן ממה שפרויד זיהה כתת-המודע, ברנייס התעניין בבחינת דרכים לניצול הרגשות לצורך רווחים מסחריים. הוא למד עד כמה דימויים רבי עוצמה יכולים למכור. וכך הוא ביקש לפנות אל לבם של אנשים, בהיותו משוכנע כי מה שנעשה ב-CPI למאמץ המלחמתי יכול להיעשות כמעט בכל דבר. למשל, ברנייס היה ידוע כמי שנשכר ע"י חברת הטבק האמריקאית לבוא עם אסטרטגיה לקידום סיגריות לנשים על ידי כך שמראים אותן מעשנות בפומבי כאקט של התרסה ותמיכה בתנועה למען זכות ההצבעה. הסיגריות יהפכו ל"לפיד החירות", חופש מההשלטה של הדומיננטיות הגברית בחברה.

 

פרופגנדה, שהיתה ככל הנראה היצירה המפורסמת ביותר של ברנייס, עוררה הערצה כלפיו בעולם כולו, אך בעיקר בעיני המנהיגות הנאצית ושר התעמולה של היטלר, ג'וזף גבלס. הפרק הראשון של הספר, פרופגנדה, נפתח בפסקאות הבאות:

----------------------------------------------------------------------------------------------

"המניפולציה המודעת והאינטליגנטית של הדיעות וההרגלים המאורגנים של ההמונים היא מרכיב חשוב בחברה הדמוקרטית. אלה שעושים את המניפולציות על המנגנון הבלתי נראה הזה של החברה מהווים ממשלה בלתי נראית שהיא הכוח השליט האמיתי של המדינה שלנו. ... אנחנו נשלטים, המוחות שלנו מעוצבים, הטעמים שלנו נוצרים, הרעיונות שלנו מוצעים, בעיקר ע"י אנשים שמעולם לא שמענו עליהם. זוהי תוצאה הגיונית של הדרך בה מאורגנת החברה הדמוקרטית שלנו. מספר עצום של בני אדם חייב לשתף פעולה באופן זה אם הם רוצים לחיות ביחד בחברה שמתפקדת בצורה תקינה. ...כמעט בכל פעולה בחיי היומיום שלנו, בין אם בתחום הפוליטיקה או העסקים, בהתנהלות שלנו או בחשיבה האתית שלנו, אנחנו נשלטים ע"י מספר קטן יחסית של אנשים...אשר מבינים את תהליכי החשיבה ואת התבניות החברתיות של ההמונים. אלה הם המושכים בחוטים ששולטים בנפש הציבורית."

----------------------------------------------------------------------------------------------

 

היטלר, גבלס ומכונת התעמולה הנאצית, פיתחו חמישה עקרונות בסיסיים שעליהם תצא התעמולה לפועל:

  • הימנע מרעיונות מופשטים – פנה אל הרגשות.
  • חזור ללא הרף רק על כמה רעיונות. השתמש בביטויים סטריאוטיפיים.
  • תן רק צד אחד של הנושא.
  • המשך כל הזמן למתוח ביקורת על יריביך.
  •  להשמצה מיוחדת בחר "אויב" אחד מיוחד.

 

ניתן לראות בבירור את ההתאמה בין רעיונותיו של אדוארד ברנייס לבין מכונת התעמולה הנאצית. זה בשום אופן לא עושה את ברנייס נאצי. הוא היה נחרץ למדי בסלידתו לפילוסופיה הנאצית. אך זה נוגע בליבה של איך התעמולה והנדסת ההסכמה שולבו בחיי היומיום בדרכים המוליכות שולל ביותר, בכל הפרוייקטים שנועדו להשפיע על דעת הקהל ע"י מניפולציות. בסיס זה, המלווה בטכנולוגיות של ימינו, הקנה את האפשרויות למניפולציות מתוחכמות יותר של רגשות אנושיים - מבחינה ויזואלית, פסיכולוגית וחברתית-פוליטית.

 

אחרי מלה"ע ה-2, ברנייס המשיך לפתח את רעיונותיו על הינדוס חברתי. במאמרו "הנדסת ההסכמה", ברנייס כותב:

----------------------------------------------------------------------------------------------

" משמעותו של ביטוי זה בפשטות היא שימוש בגישה הנדסית - כלומר, פעולה המבוססת רק על היכרות מעמיקה של המצב ועל יישום עקרונות מדעיים ושיטות שהוכיחו עצמן למשימה של הבאת האנשים לתמוך ברעיונות ובתוכניות. כל אדם או ארגון תלויים בסופו של דבר באישור של הציבור ולכן הוא מתמודד עם הבעיה של הנדסת הציבור להסכים לתוכנית או למטרה ...הנדסת ההסכמה צריכה להיות מבוססת תיאורטית ומעשית על הבנה מוחלטת של אלה שהיא מנסה לשכנע."

---------------------------------------------------------------------------------------------- 

 

מבחינת ברנייס, התפקיד העיקרי של מהנדסי ההסכמה היה לעשות חדשות, ולעשות את החדשות ראויות לפרסום.

---------------------------------------------------------------------------------------------- 

"למרות זאת, בראש וראשונה מהנדס ההסכמה חייב ליצור חדשות. חדשות אינן דבר דומם. זהו מעשה גלוי שעושה חדשות, וחדשות בתורן מעצבות את ההתייחסות והפעולות של אנשים ... הפיתוח של אירועים ונסיבות שאינן שגרתיות הוא אחד התפקידים הבסיסיים של מהנדס ההסכמה... האירוע שמנוהל באופן דמיוני יכול להתחרות בהצלחה עם אירועים אחרים על תשומת לב. אירועים שראויים לפרסום, אשר מעורבים בהם אנשים, בדרך כלל לא קורים במקרה. הם מתוכננים בכוונה להשיג מטרה, להשפיע על רעיונותינו ופעולותינו".

---------------------------------------------------------------------------------------------- 

 

עבור ה-CPI, ברנייס והתעשיות המתפתחות של פרסום ויחסי ציבור, כוחן של תמונות, של סמלים ושל מסרים שיכולים לספק הסכמה מהונדסת או מיוצרת, הפכו להיות כלים הכרחיים לפוליטיקה ולמסחור של החברה. בהינתן הכוח וההשפעה שתעשיית התרופות מפעילה על פוליטיקאים, על תעשיית תקשורת ההמונים, ובכך על דעת הקהל, אפילו מבט חטוף ביותר על הביג פארמה, הגרסה שלה לגבי מדע החיסונים, איך החיסונים נכנסים לשוק, ולאחר מכן, איך מדיניות החיסון נעשית, נראה ברור, אם לא הגיוני, כי שאלות היסוד צריכות להתעורר. ושוב, אנו יכולים לראות מדוע הן לא.

 

מישהו אמר פעם, "לכל דבר יש מחיר או שהוא עומד למכירה".

ללא ספק, אנחנו רואים רמזים למסר זה בתיאוריות של ברנייס וברעיונות על תעמולת והנדסת ההסכמה.

לצורך מטרתו של מאמר זה, ובחינתנו את ההקשר בהתייחס לסיקור התקשורתי באופן כללי בנושא החיסונים, ולאחרונה לגבי התפרצויות החצבת, יש להזכיר את הביטוי שנטבע ע"י אדולף היטלר בספרו מיין קמפף. זה ידוע בשם "השקר הגדול". היטלר פיתח את הרעיון של שקר כה גדול, שאף אחד לא יאמין שלמישהו תהיה החוצפה לעוות את האמת בצורה כל כך מושמצת. היטלר כתב:

----------------------------------------------------------------------------------------------

"כל זה היה בהשראת העיקרון - שהוא די אמיתי בתוך עצמו - שבשקרים הגדולים יש תמיד כוח מסוים של אמינות; כי המוני ההמונים של האומה מושחתים בקלות רבה יותר בשכבות העמוקות יותר של טבעם הרגשי מאשר במודע או מרצון; וכך בפשטות הפרימיטיבית של מוחם הם נופלים בקלות רבה יותר על השקר הגדול מאשר על השקר הקטן, שכן הם עצמם לעתים קרובות מספרים שקרים קטנים בעניינים קטנים, אך מתביישים להשתמש בשקרים בקנה מידה גדול" (ע' 185).

----------------------------------------------------------------------------------------------

 

כיום אנו עדים לשכבות רבות של הונאה, תעמולה ערמומית, הסכמה מהונדסת, הכל מגולגל לסדרה של שקרים גדולים: שהחיסונים הם בטוחים ויעילים, שהמדע הוא יציב , שהחצבת תהרוג אותנו אם לא נתחסן, שאין קשר בין חיסונים ואוטיזם, וכי אנשים שמעלים שאלות בנושא החיסונים יש להחשיבם כטועים, מטעים, חסרי אחריות, או גרוע מכך, פושעים.

 

דרכי הפניה של תקשורת המיינסטרים הן מבנים של חברות התרופות, והן מכוונות אל הרגשות - זלזול, השפלה והשמצה של הורים, תקיפת מדענים המעלים שאלות, ופליליזציה של אוכלוסייה הולכת וגדלה של אזרחים בביטים חוזרים ונשנים של מידע שגוי ומפוברק המקופל לחצאי אמיתות או שקרים בוטים, שם רק צד אחד מקבל לגיטימציה, וכל השאר מצונזר.

 

בסביבה שכזו, רבים נכנעים לרעש, מייחלים רק להעדר התנגדות, תחושת ביטחון כוזבת והסתמכות על הסטאטוס קוו כדי לעשות את הכל שוב "בסדר". הפחד הופך מיד לאויב הגדול ביותר וככלי הראשי של נוסחת הפארמה/מדיה. רופאים, כמו נערים מחלקי עיתונים, מעבירים את החדשות המיוצרות, העטופות לעתים קרובות מדי בחלוק לבן, בסטטוסקופ ובחיוך ששגורם לך להאמין שהם יודעים על חיסונים הרבה יותר מכפי שאנחנו נוכל לדעת.

 

 

הפארמה הם בעלי המסר, המדיה מחזיקה את הנרטיב: מדע? ... (צרצרים)

 

מה שהופך את המתכונת של הפארמה, התקשורת וההסכמה המהונדסת לכל כך ברורה לרבים, הוא האופי החוזר של המסרים, הידוע גם בשם "תיבת תהודה" ("echo-chamber"). כדי להגן על עצמן שלא ייתפסו בתהליך הייצור, הליברית, הטקסט של ההודעה, לא יכול להשתנות. החזרה על המילים והמסרים היא אחת הדרכים בהן משתמשים הכי הרבה כדי להימנע ממעידות. וכך, מכיון שהן לא יכולות להסתמך על "תקן זהב" מדעי, או על מדע שהוא חופשי מקונפליקטים בהצגתן את המסר שלהן, וכדי להבטיח את וודאות הציבור, חייבות חברות הפארמה להמשיך לשמור על השקר הגדול ולחזור עליו. זה יוצר סוג של קהות או שיתוק של המחשבה, ובמקרים מסוימים, דיסוננס קוגניטיבי.

 

אז לא לדעת אם, מתי, או איפה אנשים מתו מחצבת, מצב בריאותם או רמת החיים שלהם, כמה, אם בכלל, מתו בהתפרצויות בארה"ב בשנת 2019, כמה אשפוזים, כמה חוסנו, המצב הנוכחי של כל המקרים האלה, שאלות בסיסיות רבות נותרו מול התעלמות, חוסר התייחסות, או פשוט השתקה.

 

זה כמובן חל על היסטריית החצבת הנוכחית, אבל גם על השתיקה הווירטואלית בנושא אלפי המקרים של חזרת בקרב אוכלוסיות עם אחוזי חיסון גבוהים מאוד, התביעות האחרונות ביותר שהוגשו כנגד ייצרניות החיסונים הגדולות באשמת שחיתות, ועל הפיצויים המתמשכים המשולמים לנפגעי חיסונים ובני משפחותיהם, שהם כיום כבר יותר מ- 4 מיליארד דולר, בעוד שמספרים לנו שהחיסונים בטוחים. השיתוק עבד. רבים שוקלים ומגיבים בהתאם למקורות המידע העיקריים שלהם: תעשיית תקשורת ההמונים של המיינסטרים.

 

ב-2015, הדיילי ביסט פרסם מאמר מעניין תחת הכותרת "ביג פארמה זו המאפיה החדשה של אמריקה". לאחר שקראתי זאת ולקחתי בחשבון את הדברים על חברות התרופות וייצור התרופות, תהיתי, מדוע סיפורים חדשותיים אלה על גלולות ומכשירים רפואיים לא התייחסו לתעשיית החיסונים? אני מתכוון, אחרי הכל, לראיות, המקרים שהגיעו למשפט, ההתנהלויות מול בית המשפט לחיסונים, ולאוכלוסייה ההולכת וגדלה של קולות הקוראים למדע טוב יותר, מחקרי בטיחות הכוללים פלסבו, מחקר המשווה מחוסנים מול לא מחוסנים, וכן מבט כנה על איך החיסונים יכולים לגרום ואף גורמים להתפרצויות של מספר מחלות בקרב מחוסנים, כל אלה מצביעים על כמה בעיות בסיסיות עם החיסונים.

 

הדיילי ביסט פותח את המאמר שלו עם פסקה על המצב המזעזע של הבריאות בארצות הברית וכן התייחסות למאמר שהופיע באתר Slate שכותרתו, "האם תרופותיך בטוחות?"

במאמר בדיילי ביסט כותבת דניאלה דרייק, MD, כך:

למעשה, ההשפעה הכבדה של דולרי התרופות עוררה את העורכת לשעבר של ה- New England Journal of Medicine, ד"ר מרסיה אנגל, להסיק: "פשוט אי אפשר עוד להאמין להרבה מהמחקרים הקליניים שמתפרסמים, או להסתמך על שיקול הדעת של רופאים מהימנים או על הנחיות רפואיות סמכותיות ... ".

 

ד"ר פיטר גוטשה, מנהל מרכז קוקרן הנורדי בקופנהגן, ראה מספיק בשני העשורים האחרונים כדי לסכם את ממצאיו בספר שכותרתו אומרת הכל: תרופות קטלניות ופשע מאורגן: כיצד הביג פארמה השחיתה את הבריאות. "הרבה ממה שתעשיית התרופות עושה, מתאים לקריטריונים של פשע מאורגן לפי החוק בארה"ב", אמר ד"ר גוטשה בראיון שנערך לאחרונה. "והם מתנהגים במובנים רבים כפי שנוהגת המאפיה, הם משחיתים את כל מי שהם יכולים להשחית, הם קנו כל סוג של אדם, אפילו את שרי הבריאות בכמה מדינות ... תעשיית התרופות קונה את הפרופסורים תחילה, ואחר כך ראשי מחלקות, ואז רופאים ראשיים אחרים וכן הלאה, הם לא קונים רופאים זוטרים ".

 

החיבור בין הפארמה ותקשורת ההמונים של המיינסטרים הוא האחראי לניוון הדיאלוג המדעי ולהפצת השקרים הגדולים. ההפצה המכוונת של בורות כאסטרטגיה (אגנוטולוגיה) כדי להשתלט בכוח על כל דיאלוג בשאלות הרבות הקשורות לחיסונים משרת רק מאסטר אחד, השורה התחתונה של יצרני החיסונים, ועל ידי תעשיית המדיה של המיינסטרים.

 

לא שונה מהעבודה של ה-CPI, או מהעקרונות שנקבעו על ידי ברנייס והאסטרטגיות והטקטיקות שלו לקידום התעמולה והנדסת ההסכמה, הגרסאות החדשות של הסכמה מיוצרת נמצאות מדי יום בפרסומי החדשות שלנו. הפניות לרגשות מודגשות באופן בולט ביותר על ידי כותרות, תגים, פסקאות, משפטי מחץ וחזרה על מסרים.

שיחדש, רפרנס אורווליאני, שמטרתו לפתות ובאופן הדרגתי להקטין את שדה המחשבה האנושית, מקל על הדיסוננס הקוגניטיבי והשיתוק, ומשאיר רבים בחסדי הנראטיב של הפארמה/מדיה. שאלות, דיונים, דיאלוג ודיון מושתקים, מצונזרים, נמעכים, ומוצגים כפשעים. בזירה זו אין מקום למדע. הצלילים הלגיטימיים היחידים יהיו אלה שמקורם בקרטלים של הפארמה/מדיה.

 

הקשר בין הפארמה ותקשורת ההמונים של המיינסטרים, יחד עם פוליטיקאים, סוכנויות בריאות והכפופים להם (רופאים, פקידי בריאות הציבור וכו '), ממשיכים לנהל את השוק ואת הנרטיב. בעוד ענקיות הפארמה האלה מרפדות את כיסיהן, ואת אלה של הפוליטיקאים שהקריירות שלהם מתבלטות בהדרגה על ידי ניגודי אינטרסים משלהן, ומהדהדות על ידי התעמולה שהוענקה להן דרך תעשיית תקשורת ההמונים, המחירים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים של מתן אפשרות לפחד למנוע דיאלוג לאומי פתוח בנושא החיסונים הופכים להיות כאלה שלא ניתן להתגבר עליהם. בסופו של דבר, ילדינו יאלצו להאשים אותנו במצב הבריאותי הכושל המאפיין יותר ממחצית מהדור שלהם.

 

 

.........................................................................................................................

 

  

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.