טיפ מס' 242: שבץ מוחי (stroke)

פורסם לראשונה ב-8.12.2017

 

 

מהו שבץ מוחי (לפי ויקיפדיה):

שבץ (באנגלית Stroke או Cerebro Vascular Accident ובקיצורCVA) הוא אירוע חירום רפואי ויכול להביא לנזק נוירולוגי קבוע, לסיבוכים ולמוות. הוא הגורם העיקרי לנכות אצל מבוגרים בעולם המערבי והסיבה השנייה למוות ברחבי העולם. בישראל, לפי נתוני משרד הבריאות, יש כ-15,000 מקרים חדשים של שבץ מוחי מדי שנה. שבץ מתרחש כאשר ישנה הפרעה פתאומית באספקת הדם לרקמת המוח. ההפרעה הזאת גורמת נזק נוירולוגי אשר יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות ובהן הפרעה בדיבור, חולשה או שיתוק של הגפיים וקשיים בהליכה. לעתים עלול אירוע מוחי לגרום למוות. התרחשות של שבץ היא תהליך מהיר שבסופו, בגלל הפגיעה בזרימת הדם למוח, תאי מוח ניזוקים והתפקוד שעליו אחראי האזור הפגוע במוח ניזוק גם הוא.

 

הגורמים לשבץ מוחי (לפי ויקיפדיה):

פרפור פרוזדורים גורם להיווצרות קרישי דם העשויים להגיע אל המוח ולגרום לשבץ מוחי. החולים בפרפור פרוזדורים מצויים בסיכון מוגבר פי חמישה לשבץ מוחי, ולכן במטרה למנוע היווצרות קרישי דם אנשים המצויים בסיכון מטופלים בדרך כלל בנוגדי קרישה. כ-20% ממקרי השבץ המוחי האיסכמי נגרמים על רקע פרפור פרוזדורים.שבץ מוחי יכול להיגרם כתוצאה מחוסר אספקת דם ("שבץ איסכמי") או כתוצאה מדימום ("שבץ הֶמורַגי"). שבץ איסכמי יכול לנבוע מירידה חמורה בלחץ הדם, מחסימה בזרימת הדם כתוצאה מקריש דם או מתסחיף. שבץ המורגי יכול לנבוע מעליה קיצונית בלחץ הדם, מחבלה או חולשה של דופן כלי דם ומהפרעה בקרישת דם. בשני המקרים אספקת הדם נפגעת ואזורים שמסביב למיקום הפגיעה במוח נפגעים גם הם, הנזק מתרחב ותאים רבים הרגישים לאי אספקת החמצן גורמים לנזק בלתי הפיך גורמי הסיכון לשבץ כוללים גיל מבוגר, יתר לחץ דם, אירוע קודם של שבץ או אירוע איסכמי זמני (transient ischemic attack), סוכרת, כולסטרול גבוה, עישון סיגריות ועוד.

 

סימני האזהרה לשבץ מוחי לפי האיגוד הנוירולוגי הישראלי (מתוך אתר משרד הבריאות):

 

  • הופעה פתאומית של חולשה או הירדמות של הפנים, הזרוע או הרגל,  בדרך כלל בצד אחד
  • הופעה פתאומית של בלבול, קושי בדיבור או בהבנה
  • הפרעה פתאומית בשיווי משקל או בקואורדינציה
  • הפרעה פתאומית בראייה בעין אחת או שתיהן
  • כאב ראש חד פתאומי ללא סיבה ידועה

 

שבץ מוחי לפי הרפואה החדשה

ברפואה החדשה מתייחסים לשני סוגים שונים של שבץ מוחי:

1. "שבץ אדום"

שבץ מסוג זה קורה כאשר מתפתחת בצקת במוח באחד הממסרים הקרובים לקורטקס המוטורי, כגון בממסר השולט על הסימפונות או על הגרון או על שריר הלב.

בצקת כזאת מתפתחת באופן טבעי בחצי הראשון של שלב הריפוי מקונפליקט שפגע באחד הממסרים הנ"ל או ממסר אחר הנמצא קרוב לקורטקס המוטורי.

במקרים בהם הבצקת גדולה מאד, היא עלולה ללחוץ על אחד או יותר מהממסרים שנמצאים בקרבתה בקורטקס המוטורי.

 

בצקת גדולה במיוחד יכולה להתפתח בעיקר במקרים הבאים:

א. כשהקונפליקט שגרם לה היה ממושך ו/או חזק

ב. מצבים של "ריפוי תלוי"

ג. 2 קונפליקטים או יותר שנמצאים בשלב הריפוי ופגעו במוח במרכזים סמוכים

ד. כשיש באותו זמן גם את "הסינדרום"

 

השבץ עצמו קורה ברגע שמתחיל משבר הריפוי.

כשהמוח מזהה שאין יותר צורך בבצקת, הוא יוצר סיגנל חזק של מערכת העצבים הסימפתטית שמטרתו לכווץ את כלי הדם כדי לדחוף את הבצקת אל מחוץ למוח. זה הזמן בו נפגעת ההולכה העצבית מהמרכז המוטורי שעליו לוחצת הבצקת ומופיעים הסימפטומים של השבץ.הסימפטומים נמשכים כל עוד נמשך משבר הריפוי. זה יכול להיות מספר שניות, מספר דקות ("התקף איסכמי חולף") או מספר שעות.

 

במקרים רבים השבץ יכול להיות מלווה בהפרעות ראיה.עצבי הראיה הולכים בהצלבה לאורך כל המוח, מהעיניים אל מרכז הראיה שנמצא בחלקו האחורי של המוח. זה אומר שעצבי הראיה עוברים בסמוך למרכזים רבים במוח, ולכן ישנו סיכוי גבוה יחסית שבצקת גדולה באחד ממרכזים אלה תגיע עד לכדי מגע עם אחד מעצבי הראיה.

 

אחרי ההתקף (משבר הריפוי) מתחיל החצי השני של שלב הריפוי. הפגיעה המוטורית הולכת ונחלשת, ואם אין הפרעות לתהליך הטבעי, האדם עשוי לחזור למצב של תפקוד מלא.

 

הבעיה הזמנית שגורם "שבץ אדום" עלולה להחמיר או להפוך לכרונית בעיקר כאשר המוח לא מצליח להוציא החוצה את הבצקת באופן מלא. במקרה כזה השיתוק המוטורי שנגרם בגלל השבץ יימשך באופן מלא או חלקי, כי הנוזלים שנשארו באותו אזור פוגעים במעבר תקין של הסיגנלים המוטוריים דרך הסינאפסות הרלוונטיות.זה קורה בעיקר במצבים בהם יש באותו זמן גם את "הסינדרום".

 

2. "שבץ לבן"

התופעה המכונה ברפואה החדשה "שבץ לבן" היא למעשה לא ממש שבץ מוחי במובן הרפואי כפי שפורט למעלה, ולהלן ההסבר:

 

ברגע שהאדם חווה קונפליקט מוטורי מספיק חזק, נשלחים מהקורטקס המוטורי סיגנלים שיוצרים באופן מיידי חולשה באחד או יותר מהגפיים, בד"כ בצד אחד של הגוף.ככל שהקונפליקט יותר חזק חולשת השרירים תהיה יותר משמעותית, עד כדי מצב שקונפליקט חזק מאד יכול לגרום תוך זמן קצר לשיתוק מוטורי של הגפיים שהיו מעורבות בקונפליקט.

מצב זה עלול להיות מאובחן כטרשת נפוצה או ALS.

 

אם שרירי הפנים והלשון היו מעורבים בקונפליקט, יהיה שיתוק זמני באותם שרירים, כולל קושי בדיבור ובבליעה ("שיתוק על שם בל"). מצב זה יאובחן בד"כ כתוצאה של שבץ מוחי.

 

חולשת השרירים או השיתוק נמשכים לאורך כל השלב האקטיבי של הקונפליקט ולאורך כל החצי הראשון של שלב הריפוי.

 

איזה צד בגוף ייפגע מהקונפליקט נקבע לפי "חוק הצדיות".

 

משבר הריפוי שקשור לקונפליקט מוטורי מעורר התקף אפילפטי הכולל פרכוסים רק של השרירים שהיו מעורבים בקונפליקט ("התקף קטן"), או פרכוסים של כל שרירי הגוף ("התקף גדול").לאחר ההתקף, במידה שאין הפרעות לתהליך הריפוי הטבעי (כגון השפעות חוזרות של הקונפליקט או קונפליקטים חדשים), מתפוגג השיתוק המוטורי בהדרגה והשרירים שנפגעו חוזרים בסוף שלב הריפוי לתפקוד מלא.

 

כאשר בקונפליקט מעורב גם המרכז המוטורי של הדיבור ("אזור ברוקה"), יש לאדם קושי זמני ליצור ולבטא מילים ומשפטים. זה מצב שנקרא "אפאזיה באזור ברוקה". אזור ברוקה נמצא בקורטקס בצד שמאל של המוח, במרכז ששולט על שרירי הגרון ומיתרי הקול.

לכן השיתוק בפה אצל אנשים שחווים מצב של אפאזיה באזור ברוקה יהיה תמיד בחצי הימני של הפה.

הקונפליקט שפוגע באזור ברוקה הוא מצב של בהלה חזקה שגורמת לאותו אדם להיות חסר מילים ("נאלמתי דום").

 

הפגיעה המוטורית שנגרמת מ"שבץ לבן" עלולה להפוך לבעיה כרונית לא פתורה בעיקר כאשר נוצר תהליך של "ריפוי תלוי". כלומר, מדי פעם, לפני שהושלם תהליך הריפוי הטבעי, חווה אותו אדם השפעות חוזרות של הקונפליקט – יש התעוררות מחודשת של הקונפליקט כתוצאה מטריגרים, שוב התחלה של ריפוי, שוב טריגר והשפעה חוזרת של הקונפליקט וחו"ח.

מצבים חוזרים ונשנים אלה עלולים לגרום ליותר ויותר הצטלקויות באותו מרכז מוטורי בו פגע הקונפליקט. זה גורם לפגיעה הולכת וגדלה ביכולתו של אותו מרכז מוטורי בקורטקס להעביר את הסיגנלים העצביים הדרושים.

   

   

.........................................................................................................................

 

  

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.