טיפ מס' 270: יציאה ממילכוד הבריאות

פורסם לראשונה ב-4.1.2019

 

 

כל אדם, עד שהוא נעשה בוגר ועצמאי העומד ברשות עצמו, חייב לעבור מספר שלבים בהם הוא תלוי במבוגרים שאחראים לו, המטביעים בו את חותמם, לטוב ולרע.

 

לאור התגליות של הרפואה הגרמנית החדשה על הקשר שבין קונפליקטים לבין מחלות, מטרתו העיקרית של טיפ זה היא להראות שני דברים:

  1. את הגורמים האובייקטיביים לבעיות בריאות שבד"כ לא ניתן להימנע מהם.
  2. כיצד בעיות הבריאות דוחפות במקרים רבים ליותר מודעות והתפתחות.

 

טיפ זה משלב ידע ותובנות ממקורות שונים, כולל ידע אזוטרי וידע מהרפואה החדשה.

 

 

א. המצבים הבלתי נמנעים (כמעט)

הריון

העובר רגיש מאד למה שחווה אמו, ולפחות חלק מהקונפליקטים שחווה האם הוא יקלוט ויחווה אותם בעצמו.

כלומר, שעוד לפני שנולדנו, ישנם קונפליקטים אשר משפיעים עלינו ויוצרים דפוסים שיכולים לגרום להופעת מחלות כבר מלידה או בגילאים מאוחרים יותר.

אפילו בדיקות אולטרסאונד שגרתיות שעושים לאישה בזמן ההריון, עלולות להיות מאד לא נעימות לעובר.

 

בחצי הראשון של ההריון ההשפעות על העובר הן יותר אנטומיות ופיזיולוגיות.

 

בחצי השני של ההריון ההשפעות על העובר הן כנראה יותר משמעותיות מהבחינה הרגשית, הנפשית והרוחנית.

באופן רגיל, נשמה שמחליטה להתגשם בגוף פיזי למחזור חיים חדש, חייבת להיכנס לגופו של עובר הנמצא ברחם אמו.  לפי הידע שאני מכיר, כניסת הנשמה לגוף קורית בסביבות השבוע ה-20 להריון, כך שבהריון רגיל שנמשך כ-40 שבועות, נמצאת הנשמה בבטן האם במשך כ-20 שבועות.

משמעות הדבר היא, שבמשך כ-20 שבועות נתונה אותה נשמה, וכל שאר המערכות הקשורות אליה, להשפעות שונות מהאמא, כולל כל הקונפליקטים, המתחים, הפחדים, ההתרגשויות, הספקות, האהבות, התסכולים, ההצלחות והכשלונות שחווה האמא.

 

לידה

בהרבה מקרים הלידה היא טראומטית גם ליולדת וגם לנולד.

היולדת עלולה לחוות כאבים קיצוניים, דאגות, חרדות, כעסים שונים, לפעמים תחושת תיסכול, מתח ועוד ועוד. כל אלה משפיעים גם על הרך הנולד.

התינוק עלול לחוות גם כאבים, אור מסנוור פתאומי, רעשים חזקים, קור או חום פתאומיים, מגע זר ולא נעים, דקירה כואבת לצורך בדיקת דם או חיסונים, מתח ועצבנות של הסובבים ועוד.

 

החודשים הראשונים בבית

גם כאשר האמא בריאה, רגועה, אוהבת, מיניקה ומקדישה את כל משאביה לתינוק, הוא עלול לחוות קונפליקטים שונים כגון:

  • מתחים וכעסים אצל האבא
  • השפעות לא רצויות מצד קרובי משפחה
  • הדקירות במתן החיסונים
  • ועוד

 

שלא לדבר על אותם מקרים בהם האמא לא בריאה, מתוחה, מודאגת, עייפה, עצבנית, כועסת וכו'.

 

הערה:

לתינוקות יש מנגנוני פיצוי מופלאים כנגד קונפליקטים.

הניסיון מראה שבמקרים רבים קונפליקטים שהתינוק חווה בתקופת העוברות, בלידה או בשנים הראשונות לחייו יבואו לידי ביטוי כמחלה רק בגילאים היותר מבוגרים ורק אם היה טריגר שעורר מחדש השפעה של קונפליקט כזה.

 

פעוטון, גן ובי"ס

כנראה שאין פעוט או ילד, בהיותו בפעוטון, בגן או בביה"ס, שיכול שלא לחוות לפחות אחד מהקונפליקטים האלה:

 

ועוד...

 

כל אחד מהקונפליקט הנ"ל, וסוגים רבים נוספים של קונפליקטים, יכולים להתבטא כמחלות, שחלקן יופיעו בילדות וחלקן בגילאים מאוחרים יותר.

 

יש דברים נוספים שפוגעים בבריאות ואין כמעט ילדים שיכולים להימנע מהם, כגון:

  • תזונה לא בריאה (ממתקים, מזון מתועש, משקאות מוגזים ועוד)
  • חיסונים 
  • אנטיביוטיקה ו"תרופות" בעייתיות אחרות
  • חשיפת יתר לזיהומים באויר, במים ובמזון
  • חשיפת יתר לקרינות אלקטרומגנטיות

 

צבא / אוניברסיטה / מכללות

גם כשמסיימים בי"ס ונחשבים לאזרחים בוגרים, רב הצעירים נכנסים למסגרות לוחצות חדשות, שעדיין לא מאפשרות להם לחיות את חייהם בצורה מאוזנת שמתאימה להם.

 

הצעירים הכשרוניים שהולכים ליחידות העילית הקרביות, הם בד"כ אלה שחווים יותר טראומות קשות כגון פחד מוות, תחושה של סכנה קיומית, פחד חזיתי, מצבים של תקיעות, חוסר שינה, סטרס קיצוני ועוד.

 

וגם באוניברסיטאות והמכללות לא חסרים מצבי סטרס שיוצרים קונפליקטים כגון תחושה שלא עומדים בקצב, כשלונות במבחנים (ירידת ערך עצמי), חוסר שינה, קונפליקטים מיניים, זהות, לחצים כלכליים, כעסים טריטוריאליים, אי יכולת לשמור על גבולות הטריטוריה ועוד.

 

מלבד הקונפליקטים עצמם, גדלים מרבית הצעירים בתוך הגישה של הרפואה המקובלת לגבי גורמי המחלות ושיטות הטיפול, ולרובם אין את האפשרות לבחון גם גישות בריאותיות חליפיות או משלימות.

 

נזקים כתוצאה מטיפולים רפואיים

במרבית המקרים, הרפואה המקובלת לא יודעת עדיין מהם הגורמים האמיתיים לכל אחד מסוגי המחלות, ולכן הטיפולים הם בעיקר כנגד הסימפטומים. הכלים הטיפוליים העיקריים של הרפואה המקובלת הם תרופות (ברובן כימיות), ניתוחים והקרנות.

 

בנוסף יש את החיסונים שמספרם הולך ועולה עם השנים, והנחיות רשויות הבריאות הן לחסן את התינוקות החל מיומו הראשון לאחר הלידה.

כמות העדויות לנזקים שנגרמים לתינוקות והילדים כתוצאה מהחיסונים וכתוצאה מטיפולים רפואיים שונים, היא כמעט בלתי נתפסת.

בחלק מהמקרים כבר קשה לדעת אצל ילד חולה או אצל מבוגר חולה, איזה מהבעיות הבריאותיות נגרמו מקונפליקטים ואיזה מהתרופות.

 

אחת הבעיות היא הפחדים הרבים שנוצרים אצל ההורים וקרובי משפחה אחרים כתוצאה מהפחדות של המערכת הרפואית. זה יכול להיות בהקשר למחלות פשוטות יחסית כגון מסע ההפחדה המסיבי שהתחולל בארץ בחודשים האחרונים לגבי החצבת, וזה יכול להיות בהקשר למחלות קשות כגון סרטן.

פחדים אלה מפריעים מאד לילד החולה להתרפא באופן טבעי.

 

במחלות קשות, בעיקר בסרטן, המצב החוקי במרבית המדינות שנחשבות מפותחות, מאפשר לרשויות הבריאות לקחת ילד חולה מידי הוריו אם הם מסרבים לטיפולים המקובלים לפי הפרוטוקולים הטיפוליים של בתי החולים, כגון כימותרפיה.

 

 

ב. בעיות בריאות כמניע למודעות והתפתחות

כל הפירוט הנ"ל נועד להמחיש, שלמעשה, במציאות של היום, כנראה שאין אף אדם שיכול להגיע לחיים בוגרים ועצמאיים ללא "סריטות", שחלקן משמעותיות מאד מבחינת השפעותיהן על בריאותו בהמשך חייו.

 

כל הנ"ל מראה את הצד הבעייתי והקשה של המטבע.

 

אך יש גם צד חיובי למטבע זה, ולפעמים הוא אף משמעותי מאד.

 

הפעם הראשונה בה התחלתי להתעניין ברפואה טבעית היתה לפני קרוב ל-40 שנה, כשחיפשתי פתרון לבעיות בריאות לא קשות שהציקו לי. מאז, דבר הוביל לדבר, ועד היום ממשיכות להיפתח בפני דלתות נוספות של ידע והבנות בתחומי הבריאות והרוח.

 

בשנים האחרונות, כמטפל עם ידע הולך וגדל בתחום הקשר שבין הגוף והנפש (והמוח, והנשמה ועוד), אני רואה שוב ושוב כיצד בעיות בריאות, ובעיקר מחלות קשות, דוחפות את המטופלים והמטופלות לחיפוש אמיתי של הגורמים לבעיותיהם או למחלות של ילדיהם.

 

מרתק לראות איך אנשים מתחומים שונים, כולל אנשי הייטק, מהנדסים, אנשים מעולם הרפואה, אנשי עסקים ועוד ועוד, נפתחים בהדרגה לראות שישנם עולמות נוספים סביבם ובתוכם, עולמות שהם לא הרשו לעצמם עד כה לגעת בהם.

אצל כל אחד התהליך הוא שונה וייחודי והדלתות שנפתחות לכל מטופל תלויות במידה רבה במבנה אישיותו, ניסיון חייו והקונפליטים שגרמו למחלה אשר ממנה הוא רוצה להתרפא.

 

לדוגמא, מטופל שסובל ממחלה בדרכי השתן, בין אם זו דלקת בדרכי השתן או אפילו סרטן, מבין מהר מאד שהגורם לבעיה שלו הוא "אי יכולת לסמן את הטריטוריה", אי יכולת להגיד לא לאנשים שחודרים לחייו או עיסוקיו בניגוד לרצונו, אי יכולת לשים גבולות ברורים.

הוא מתחיל קודם כל לבחון בתוך עצמו היכן הכל התחיל? מה בדיוק מפריע לו? מדוע? היכן נקודות החולשה שלו? 

וברגע שהוא מבין זאת, הוא מתחיל לחזק בדרכים שונות את אותן נקודות חולשה, כגון דפוס של ריצוי שהוטבע בו עוד בילדות.

ותוך מספר שבועות או מספר חודשים הוא מרגיש יותר חזק, יותר חסון, שולט יותר על מה שקורה בחייו. הוא יודע טוב יותר לקבל את עצמו כפי שהוא, וזה גם מאפשר לו לקבל ולהכיל יותר בקלות את האנשים הקרובים אליו, כולל אלה שגרמו בלא יודעין למחלתו.

 

יש כאלה שמסתפקים בהישג זה וממשיכים לחיות את חייהם עם יותר מודעות ואיזון פנימי.

 

ויש כאלה שמבינים או חשים שהדלתות הראשונות שנפתחו בפניהם מובילות לעוד חדרים ולעוד עולמות, שיש עוד כוחות שמשפיעים עלינו, שישנה מטרה כלשהי לחייהם, שיש סיבות עמוקות לדברים. זה גורם להם לרצות לגלות מהו הסיפור הזה של החיים, מהי המשמעות של כל זה, מהי האמת. וכך, כל תובנה חדשה שמתגלה להם, דוחפת אותם לחפש עוד ידע, עוד הבנה, עוד אמת.

 

 

סיום שהוא פתח להתחלה חדשה

ידועים לא מעט מקרים של חולי סרטן אשר הצהירו שמחלת הסרטן שאובחנה אצלם היתה המתנה הנפלאה ביותר שקיבלו בחייהם.

אלה הם אותם אנשים שהמחלה דחפה אותם לחיפוש פתרונות, וכל תגלית חדשה, ידע חדש או תובנה חדשה הובילו אותם להמשך החיפוש, לגילויים נוספים, ליותר עידון פנימי, איזון ושקט פנימי, קבלה עצמית, הוקרת תודה ושמחה על כל מתנות החיים שקיבלו, גם כאשר זה מלווה בהרבה קשיים ואף כאבים.

 

זוהי הזדמנות בשבילי להביע את תודתי העמוקה לכל אותם מורים ומדריכים שפתחו בפני את הדלתות לעולמות הקסומים של התעדנות והתפתחות שאין לה גבולות, שאפשרו לי לראות שהאחריות לחייו ולבריאותו של כל אדם היא בידיו של האדם עצמו ושפתחו בפני את האפשרות לפרוץ מעבר להגבלות התפיסות המקובלות אל תחומים רבים נוספים. 

 

אני מלא הכרת תודה לאפשרות שניתנה לי להמשיך להתפתח ולהתקדם, ואף לפתוח דלתות לאחרים, דלתות של תקוה, של בריאות, של התפתחות, של נגיעה במשמעות החיים ואולי גם דלתות נוספות שאני עדיין לא מודע אליהן.

 

מאחר וההשפעה העיקרית על הילדים באה מההורים, ככל שליותר הורים תהיה יותר מודעות ורמה גבוהה יותר של התפתחות אישית, כך ניתן יהיה לעזור ליותר ילדים להגיע לגיל הבגרות עם פחות "סריטות", פחות נזקים ויותר חוסן פנימי. 

   

.........................................................................................................................

 

  

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.