טיפ מס' 258: חיסונים - בעד ונגד

פורסם לראשונה ב-20.7.2018
מאמר זה מתעדכן מדי פעם עם מידע נוסף.

 

 

לפני מספר שבועות העלו בטלביזיה בערוץ 13 ("רשת") קטע קצר בו מדברת אושרה בלפולסקי, כנגד החיסונים.

בעקבות זאת היה לחץ עצום על חברת רשת מצד גורמים שונים, כולל מהציבור הרחב, לחץ שגרם לרשת להסיר את הקטע גם מהאתר שלהם וגם מדף הפייסבוק שלהם.

 

מאז אנחנו עדים לעלייה במתקפה התקשורתית כנגד מתנגדי החיסונים. הטענה העיקרית של תוקפי מתנגדי החיסונים היא שלטיעונים של המתנגדים אין כל בסיס מדעי מוצק ושהם מתנהגים בחוסר אחריות, כי אי-התחסנות של חלק מהציבור מסכנת את אלה שלא יכולים להתחסן מסיבות שונות.

 

מטרתו העיקרית של טיפ זה היא להראות שההתנגדויות לחיסונים מבוססות על טיעונים מדעיים רציניים ואחראים, וכן להציג את הבעיות העיקריות שכרוכות במתן חיסונים כפי שנהוג כיום, ובתפיסה שעומדת מאחורי הרעיון לתת חיסונים.

 

חלק מהטיעונים המובאים כאן כנגד החיסונים מבוססים על התגליות של הרפואה החדשה (GNM).

חלק גדול מהטיעונים המדעיים המובאים כנגד החיסונים לקוחים מתוך הסדרה הדוקומנטרית "The Truth about Vaccines" אשר שודרה באינטרנט לראשונה באפריל 2017.

תמלול מקוצר בעברית של עיקרי המידע שניתנו בסדרה זו ע"י מומחים שונים, ניתן לראות בקישורים האלה:

האמת על חיסונים – חלק 1
האמת על חיסונים – חלק 2
האמת על חיסונים – חלק 3

ניתן להשיג אצל יוצרי הסדרה את רשימת המאמרים והמחקרים עליהם מבוססים הטיעונים השונים שהעלו המומחים אשר רואיינו בסדרה הנ"ל.

 

כמות הידע המדעי שהצטבר כנגד מתן חיסונים במתכונת הנהוגה כיום, עולה בהרבה על כל מה שניתן להציג במאמר יחיד כמו זה או בתוכנית טלביזיה כלשהי.

 

למרות שטיפ זה ארוך הרבה יותר מהרגיל, הוא מהווה רק חלקיק קטן מחיפוש האמת בעולם זה של ריבוי אינפורמציה, דיסאינפורמציה וניסיונות לטשטוש האמת ע"י גורמים אינטרסנטיים בעלי כוח.

 

 

א. מדוע בכלל לחסן?

בעד:

כי חלק גדול מהמחלות המסוכנות נגרמות ע"י וירוסים וחיידקים. מחלות אלה יכולות לגרום למוות בהיקפים גדולים, והדרך הטובה ביותר להתגונן בפניהן ולהפחית בצורה משמעותית את מספר מקרי המוות ממחלות מידבקות היא ע"י חיסונים.

 

נגד:   

  1. ישנם מחקרים המראים שלא החיסונים הם אלה שמיגרו את המגפות השונות.
    חלק מהמידע על כך יש בקישורים שלהלן:
    האם החיסונים מיגרו את המחלות הזיהומיות? בחינה אובייקטיבית את הראיות
    האם המחלות הזיהומיות הודברו בזכות החיסונים? מסתבר שלא
    האמת על החיסונים נגד פוליו
    הרצאה של ד"ר המפריז על חיסונים נגד פוליו
    ?Did vaccines save humanity
     
  2. מצד אחד הולכות ומצטברות הרבה מאד עדויות על חוסר היעילות של החיסונים (ראה פרק ב' במאמר זה) ועל הנזקים שהחיסונים גורמים (ראה פרק ג', ה', ו').
    מצד שני לא נעשו מספיק מחקרים רציניים המשווים בין קבוצה מספיק גדולה של ילדים שקיבלו חיסונים לבין קבוצה מקבילה של ילדים שלא קיבלו חיסונים, לאורך מספיק שנים.
    לפי הרפואה המודרנית, שמכריזה על עצמה כרפואה המבוססת על הוכחות מדעיות, מחקרים כאלה הם בסיס הכרחי לדיון רציני בנושא.
    כל עוד אין מספיק מחקרים כאלה, הטענה שהחיסונים משפרים את הבריאות ומפחיתים תמותה היא טענה תאורטית בלבד.
    מסתבר שמספר מחקרים כאלה בכל זאת נעשו, אך כמעט לא שומעים עליהם, כי הממצאים לא תואמים את המדיניות המקובלת של רשויות הבריאות. מידע על לפחות חלק ממחקרים אלה ניתן למצוא במאמר שבקישור הזה: Meta-Analysis madness in vaccine-autism science

    להלן חלק מהממצאים:

    א. בשנת 2000 פורסם מחקר שנעשה ע"י ביה"ס לרפואת הציבור באוניברסיטת קליפורניה UCLA שבדק אם החיסון DTP (נגד דיפתריה, טטנוס ושעלת) יכול לגרום לאלרגיות ולסימפטומים הקשורים לאלרגיות, כגון אסטמה. המחקר כלל יותר מ-13,000 ילדים והוא השווה בין אלה שחוסנו ב-DTP לאלה שלא חוסנו.
    מסקנת החוקרים היתה שהחיסון DTP אחראי לכ-50% מסה"כ מקרי האסתמה אצל ילדים ומתבגרים!!!

    ב. בשנת 2008 פורסם מחקר שנעשה ע"י חוקרות מאוניברסיטת Stony Brook במדינת ניו-יורק בארה"ב, אשר בדק אם יש קשר בין קבלת 3 זריקות החיסונים נגד הפטיטיס B (הזריקה הראשונה ניתנת בד"כ ביום הראשון ללידתו של התינוק) לבין התפתחות של מוגבלויות בגילאים 9-1.
    הממצאים הראו שמספר הבנים שנזקקו לחינוך מיוחד מבין אלה שקיבלו את 3 זריקות החיסון להפטיטיס B היה גבוה בערך פי 9 לעומת מספר הבנים שנזקקו לחינוך מיוחד מבין אלה שלא חוסנו כנגד הפטיטיס B.

    ג. בשנת 2010 פרסמו אותן חוקרות מאוניברסיטת Stony Brook מחקר שבדק אם יש קשר בין חיסון ילודים נגד הפטיטיס B לבין אוטיזם. הממצאים הראו שלבנים אשר חוסנו כילודים נגד הפטיטיס B היה סיכוי של פי 3 גבוה להיות מאובחנים עם אוטיזם בהשוואה לבנים שלא חוסנו כלל או חוסנו לפחות חודש לאחר לידתם.

    ד. בשנת 2017 התפרסם מחקר על חיסון ילדים באפריקה ב-OPV + DTP (חיסון אורלי נגד פוליו). הממצאים הראו שרמת התמותה של התינוקות בני 5-3 חודשים שחוסנו היתה בערך פי 5 גבוהה מזו של התינוקות בני גילם שלא חוסנו!!!

    ה. בשנת 2017 פרסמו חוקרים מאוניברסיטת Jackson State בארה"ב מחקר פילוט השוואתי בין ילדים מחוסנים ללא מחוסנים בגילאי 12-6. להלן חלק מהממצאים:
    - אצל הילדים המחוסנים אובחנו פחות מקרים של אבעבועות רוח ושעלת אך יותר מקרים של דלקת ריאות, דלקת של האוזן התיכונה, אלרגיות ו-NDD (הפרעות בהתפתחות העצבית).
    - מספר מקרי האוטיזם אצל המחוסנים היה גבוה פי 4 לעומת אצל הלא מחוסנים.
     
  3. הידע שיש למדע על המערכת החיסונית של הגוף הוא אמנם מתקדם מאד ביחס לעבר, אך רחוק מלהיות מלא. ככל שבני האדם מקבלים יותר חיסונים, מתגלים יותר נזקים חיסוניים שלא נלקחו בחשבון בגלל חוסר ידע והבנה מספיקים של המערכת החיסונית.
     
  4. לגבי חיסונים כנגד וירוסים:
    מחקרים שונים מראים שלמעשה לא הצליחו עד כה להוכיח בצורה מדעית טהורה את קיומו בגוף האדם של אף לא אחד מכל אותם וירוסים שנחשבים כמחוללי מחלות ושכנגדם נותנים חיסונים.
    פרטים על דיון לגבי שאלת קיומו של וירוס החצבת יש בטיפ מס' 221
    התייחסויות לגבי שאלת קיומו של וירוס ה-HIV יש בטיפ מס' 257  ובאתר הזה: http://www.virusmyth.com/aids
    מידע על טיעוניו של הביולוג הגרמני ד"ר לנקה יש בטיפ מס' 149
    הקישור שלהלן הוא מאמר ראשון מתוך שני מאמרים בהם מפרט ד"ר לנקה את התהליך שהוביל את המדענים להאמין שהם הצליחו לזהות ולבודד את וירוס החצבת ווירוסים אחרים למרות שמבחינה מדעית טהורה זה לא הוכח עד היום: Dismantling the Virus Theory 
     
  5. לפי התגליות של הרפואה החדשה (GNM), כמעט כל המחלות הידועות נגרמות כתוצאה מקונפליקטים ביולוגיים ולא בגלל מיקרובים (וירוסים, חיידקים או פטריות). המיקרובים שמוצאים בגופו של החולה מופיעים למעשה רק בשלב הריפוי כדי לעזור לגוף בתהליך הריפוי.
    מחלות שאינן נגרמות כתוצאה מקונפליקטים או טראומות יכולות להיגרם ע"י מיקרובים רק במקרים חריגים כגון שתיית מים מזוהמים במיוחד, אכילת מזון מזוהם במיוחד, כניסת מיקרובים לגוף דרך פצעים פתוחים וכו'. במקרים כאלה שום חיסון לא יעזור.
    חלק מההתייחסויות ניתן למצוא בקישורים האלה:
    מבוא להכרת הרפואה החדשה
    המודל המדעי של הרפואה החדשה
    4th Biological Law
    Virus Mania – part 1
    Virus Mania – part 2
     
  6. הסיפור על מאשה ודאשה הוא מקרה יוצא דופן של תאומות סיאמיות מבריה"מ, אשר חיו מחוברות בגופן במשך 53 שנים. מערכת הדם שלהן היתה משותפת, ולמרות זאת היו מקרים בהם אחת הצטננה והשניה נשארה בריאה, או שאחת חלתה בחצבת והשניה נשארה בריאה לגמרי !!
     
  7.  מסתבר שהחיסונים נגד חצבת ונגד אדמת מכילים חלקי תאים ו-DNA של חזיר. לאנשים דתיים שומרי מצוות, גם יהודים וגם מוסלמים, זוהי בעיה הלכתית משמעותית. 
    באינדונזיה יצא פסק הלכה מוסלמי האומר שחיסונים אלה מנוגדים למצוות הדת. פסק ההלכה מתיר בינתיים למוסלמים שם להתחסן בחיסונים אלה עד שיפותחו חיסונים חדשים שאינם מכילים חלקי תאים ו-DNA של חזירים: פסק הלכה מוסלמי באינדונזיה נגד חיסון חצבת
     
  8. חוקרים רבים טוענים שיש חשיבות שילדים יחלו במחלות הילדים הנפוצות כי רק כך מושגת חסינות אמיתית ושמחלות אלה לא יותר מסוכנות מהחיסונים.
    בקישור שכאן מדברת ד"ר שרי טנפני על חשיבות התחלואה בחצבת (עם כיתוביות בעברית). 

 

 

 

ב. האם החיסונים באמת יעילים?

האם הם באמת מיגרו את המגיפות והפחיתו את התמותה ממחלות מידבקות?

 

בעד:

בוודאי!

אפשר לראות זאת בצורה ברורה במחקרים סטטיסטיים רבים.

 

נגד:

בוודאי שלא!

 

  1. נעשו מניפולציות סטטיסטיות ושינויים שונים בהגדרת המחלות כדי להראות מצג שתואם את תומכי תיאוריית החיסונים. במרבית (אם לא בכל) המגיפות המשמעותיות, היקף המגיפה ומספר מקרי המוות ירד בצורה דרסטית עוד לפני שהתחילו להשתמש בחיסון הרלוונטי.מידע מעניין על כך ניתן למצוא במאמר הזה:
    האם החיסונים מיגרו את המחלות הזיהומיות? בחינה אובייקטיבית את הראיות

    המגיפות פחתו בעיקר בעקבות שיפורים משמעותיים בתנאי ההיגיינה והתברואה של בני-האדם.
     
  2. מבחינת יצרניות החיסונים, ההוכחה המדעית ליעילות החיסונים היא בכך שרואים רמה גבוהה של נוגדנים בדמו של המחוסן לאחר החיסון. המציאות מוכיחה וכך גם מחקרים, שרמה גבוהה של נוגדנים אינה ערובה כלל לרמת החיסוניות ולכך שאותו מחוסן לא ילקה במחלה.
     
  3. ברבות מההתפרצויות של חצבת ושעלת בשנים האחרונות, בין 80% ל-100% מהאוכלוסיה באותם מקומות היו מחוסנים.
    ב-2016 היתה התפרצות של חזרת באוניברסיטת הרווארד, למרות ש-100% מהסטודנטים היו מחוסנים.
    ב-2013 היו התפרצויות של חזרת באוניברסיטת ריצ'מונד, באוניברסיטת לויולה ובאוניברסיטת פורדהאם, למרות ש-100% מהסטודנטים היו מחוסנים.
     
  4. יש לפעמים פער גדול בין היעילות המחקרית של החיסון לבין היעילות הקלינית בפועל.
     
  5. בקישור שכאן מדבר פרופ' מארק רובין גאייר מארה"ב על חוסר היעילות של החיסונים כנגד שפעת ועל הנזקים שהם יכולים לגרום:
    "חיסון שפעת - חוסר יעילות וחוסר בטיחות"
     
  6. החיסון נגד חזרת שמיוצר ע"י חברת מרק מ-1967 נחשב במשך שנים רבות כבעל יעילות של 95%. בסוף שנות ה-90 הסתבר שרמת היעילות של החיסון נמוכה בהרבה ממה שמצהירה החברה, ומרק נדרשה לשפר את יעילות החיסון לרמה המוצהרת או שישללו ממנה את הרישיון לייצר חיסון זה.במקום לשפר את יעילות החיסון, בחרה מרק ליצור מצג מטעה בשיטת הבדיקה של החיסון כך שיתקבל הרושם כאילו החיסון באמת יעיל.
    שני וירולוגים שעבדו בחברה סירבו לשתף פעולה בתרגיל הונאה ציני זה ובשנת 2012 הם תבעו את החברה.
    מידע מפורט על סיפור זה מופיע בקישור הזה:
    החברה זייפה תוצאות ניסויים של חיסון חזרת
     
  7. אם אכן נכונות התגליות של הרפואה החדשה לפיהן המיקרובים אינם מחוללי המחלות, הרי ברור שאין משמעות לחיסונים, במיוחד כשמדברים על "מחלות ויראליות" בהן לא הצליחו עד היום להוכיח את קיומם בגוף האדם של אותם וירוסים המחוללים כביכול מחלות אלה.הרופא רוברט קוך מגרמניה היה ממניחי היסודות למדע הבקטריולוגיה ואף זכה ב-1905 בפרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה. הוא זה שקבע את הקריטריונים לפיהם ניתן להוכיח את הקשר הסיבתי בין נוכחותו של מיקרוב לבין התפתחותה של מחלה. אולם אפילו קוך עצמו נתקל במקרים בהם אנשים נחשפו לשחפת או כולירה ולא חלו במחלה... מידע מקוצר יש בויקיפדיה בערך "העיקרים של קוך".
     
  8. הקישור שכאן הוא להרצאה בשם: "מנפצים מיתוסים" - הבסיס המדעי מאחורי מדיניות החיסונים.
    את ההרצאה העבירה אושרה בלפולסקי ביוני 2018 בכנס "חיסונים - בחירה מושכלת".

 

 

 

ג. האם החיסונים בטוחים ב-100%?

בעד:

לא ניתן להגיע לרמת בטיחות של ,100% אך הם בטוחים במידה רבה מאד, והתועלת שבהם עולה ללא ערוך על הנזקים המזעריים שהם יכולים לגרום.

 

נגד:

ממש לא!

 

  1. הנזקים, לפחות של חלק מהחיסונים, הם בעייתיים ביותר והם עולים בהרבה על התועלת (אם בכלל יש כזאת) של אותם חיסונים.
    מסיבות שונות מכניסים לחיסונים חומרים שהם למעשה נוירו-טוקסינים (רעילים למערכת העצבים), וישנם אינספור דיווחים על נזקים חמורים שנגרמו לתינוקות שהתחסנו. החומרים הבעייתיים בעיקר הם: כספית, אלומיניום, פורמלדהיד, Polysorbate-80 וממיסים שונים.
    הרכב החומרים בחלק מהחיסונים מאפשר להם לעבור את מחסום דם-מוח ולגרום לנזקים ישירים במוח.
     
  2. בשנות ה-80 פנו יצרניות החיסונים לקונגרס בארה"ב ואמרו שהן יפסיקו לפתח ולייצר חיסונים אם לא תהיה להן הגנה כנגד תביעות מצד האזרחים. לאור זאת יצא ב-1986 חוק לפיו לא ניתן לתבוע את יצרניות החיסונים. משמעות הדבר היא – שהיצרניות אינן אחראיות על תופעות הלוואי והנזקים שגורמים החיסונים!

    מבחינה חוקית ניתן היה עדיין לתבוע את חברות התרופות אם ניתן היה להוכיח שהיצרנית היתה יכולה לייצר חיסון בטוח. במשפט שהיה ב-2011 כנגד חברת תרופות, שוכנע בית המשפט העליון בארה"ב ע"י חברות התרופות וקבע ש"חיסונים הם לא בטוחים באופן בלתי נמנע" ("Vaccines are unavoidably unsafe") (או בעברית יותר פשוטה: "לא ניתן לייצר חיסונים בטוחים"), ולכן לא ניתן לתבוע את יצרני החיסונים ולא אף אחד אחר, כולל אלה שאישרו את החיסון, אלה שמוכרים אותו או אלה שמזריקים אותו.
     
  3. הממשל בארה"ב ייסד קרן שתפקידה לתת פיצוי לנפגעים מחיסונים. על כל מנת חיסון שניתנת לילד או מבוגר, $0.75 הולכים לקרן הזאת. כאשר בזריקת חיסון אחת יש 3 או 5 מנות של חיסונים שונים, מקבלת הקרן את ה-$0.75 על כל אחת מהמנות.
    חבר קונגרס שמעורב בנושא שאל: "אם אתם אומרים שהחיסונים בטוחים ב-100%, אז לשם מה צריך את קרן הפיצויים?" ולא קיבל תשובות ברורות.
    עד 1.1.2017 שילמה הקרן 3.56 מיליארד דולר פיצויים לכ-2500 נפגעי חיסונים!
    בפועל נפגעו מהחיסונים הרבה יותר תינוקות וילדים, אך במרבית המקרים האחרים המשפחות לא יודעות על קרן הפיצויים, או שלא הצליחו להוכיח שילדיהם אכן נפגעו מהחיסונים.
     
  4. סטטיסטית, יותר ילדים נפגעו מתופעות הלוואי של החיסונים מאשר הם היו נפגעים ללא החיסונים מאותן מחלות שהחיסונים אמורים למנוע.
    לגבי כל תהליך רפואי או תרופה יש את המשוואה של סיכון מול תועלת וכל אדם יכול להיעזר בנתונים אלה כדי להחליט לגבי עצמו. לגבי חיסונים, הנתונים מראים סיכון הרבה יותר גבוה מהתועלת, אך תעשיית התרופות והרשויות מנסות להעלים נתונים אלה מהציבור הרחב.
     
  5. ב-2005 הופיע פרסום של ה-FDA בו נאמר שב-FDA יודעים שבחיסונים יש חלקיקים של DNA זר, ושאין להם מושג אם חלקיקים אלה יכולים לגרום לאירועים כלשהם אצל המתחסנים (אירועים כגון: השתלטות על ה-DNA של המחוסן, סרטן, מוות של תאים, דלקת וכו').
     
  6. אחד החומרים שנמצא בהרבה חיסונים, כולל נגד שפעת, הוא TRITON X-100. זהו דטרגנט שמשתמשים בו במעבדות מחקר, בתעשיה ובחומרי ניקוי שונים. הוא נחשב גם כחומר מסרטן.

    בהרבה מהחיסונים יש גם פורמלדהיד, שידוע כחומר מסרטן ויכול לגרום לבעיות בריאות נוספות. לפי האגודה האמריקאית לסרטן, סוגי הסרטן האופייניים לילדים, כגון לוקמיה, הם אלה שהכי מקשרים אותם לפורמלדהיד.

    בחלק מהחיסונים התחילו להכניס גם מונוסודיום גלוטמט (MSG), שידוע כרעלן ומעורר עצבי, שיכול לפגוע בתאי עצב.

    חומר הריסוס גלייפוסט (ראונדאפ) שמשמש להשמדת עשבים, נחשב לרעיל ביותר. מסתבר שבגלל הריסוסים מצליח חומר זה להגיע גם לחומרים מהם מכינים את החיסונים. אחת התכונות של חומר זה היא שהוא יכול לעבור את המחסום דם-מוח ולגרום לפגיעה מוחית.

    ברור שמשהו קורה במוחם של תינוקות לאחר קבלת חלק מהחיסונים. אחרת לא ניתן להסביר מקרים שקורים לילדים לאחר קבלת אותם חיסונים כגון: טונוס נמוך, חולשת שרירים, חוסר קואורדינציה, ישיבה לא יציבה, חוסר מיקוד, חוסר תשומת לב.

    חומר נוסף שהוכנס לכ-10 מסוגי החיסון ומאפשר לפרוץ את מחסום דם-מוח הוא Polysorbate-80. אלומינום בתצורה מיוחדת בה משתמשים בחיסונים הוא חומר שנצמד חזק לוירוסים וחיידקים. ה- Polysorbate-80 נצמד חזק לאלומיניום עם החיידקים או הוירוסים וכך נוצרת אמולסיה שעוברת בקלות את מחסום דם-מוח ונכנסת ישירות למוח ללא הפרעה.

    הקישור שכאן הוא לכתבה מצולמת על החומרים הבעייתיים שיש בחיסונים:
    The shocking truth about what's really in vaccines: Mercury, MSG, Formaldehyde, Aluminum

    אין מחקרים שבדקו את השאלה האם חומרי החיסון אמורים להיכנס למוח.
     
  7. מה קורה כשחומרי החיסונים מגיעים למוח?
    - אצל 1 מכל 6 ילדים – נכות בגלל בעיות התפתחות עצבית
    - אצל 1 מכל 50 – אוטיזם
    - אצל 1 מכל 10 – ADHD
    - אצל 1 מכל 20 (מתחת גיל 5) – התקפים פתאומיים (אפליפטיים ואחרים)
     
  8. ב-2011 פורסם מחקר שנערך על 91,000 ילדים והראה ש-54% מילדים אלה סבלו מלפחות מחלה כרונית אחת מתוך רשימה של 20 מחלות. 
     
  9. לפי מחקר שנעשה על בע"ח Polysorbate-80 יכול לגרום גם לבעיות פוריות, סרטן ושינויים גנטיים.
    חומר זה נמצא בזריקות הבאות:
    - DTaP
    - שפעת
    - מנגיקוק
    - פניאומוקוק
    - וירוס רוטה
     
  10. אלומיניום הוא אחד המרכיבים בחיסונים הבאים:
    - הפטיטיס A
    - הפטיטיס B
    - DTaP (דיפטריה, טטנוס ושעלת)
    - Tdap (טטנוס, דיפטריה ושעלת)
    - HIB (המופילוס אינפלואנזה B - חיידק שנחשב כגורם לדלקת קרום המוח)
    - HPV (וירוס הפפילומה האנושי – נחשב כגורם לסרטן צוואר הרחם)
    - פניאומוקוק
     
  11. המטרה בהוספת האלומיניום היא להגביר את התגובה החיסונית של הגוף. אך האלומיניום יכול לגרום לבעיות רבות כגון:
    - רגישויות למזון
    - מחלות אוטואימוניות כגון זאבת, דלקת מפרקים שגרונית, MS, אלצהיימר
    - פגיעה בהתפתחות הילד
    - בעיות עצביות
    - בעיות בעצמות
    - נזק מוחי
     
  12. האלומיניום בחיסונים מוכנס כננו-חלקיקים ישירות לדם, ובצורה כזאת לגוף אין הגנה מפניו. חלקיקי אלומיניום אלה נשארים בתאים לאורך שנים רבות.
    מסמך של ה-FDA קובע שאם נכנסת לגוף כמות של יותר מ-5 מק"ג אלומיניום ביום, לכל ק"ג ממשקל הגוף, זה יכול לגרום לבעיות עצביות, בעיות עצמות ועוד. בחיסון נגד הפטיטיס B שמקבל תינוק מיד לאחר לידתו, כמות האלומיניום שנכנסת לתינוק היא פי 22 מהכמות שנחשבת כבטוחה לפי ה-FDA.
    כמות האלומיניום בחיסונים שמקבל התינוק בגיל חודשיים גבוהה פי 50 מהכמות "הבטוחה".
    לפי ה-FDA, הכמות המכסימלית של אלומיניום שמותר להכניס לגוף שלא דרך הפה היא 25 מק"ג ביום. כל כמות הגדולה מזו מחייבת תווית אזהרה. החיסונים פטורים מדרישה זו ומהדרישה לעמוד במינון המירבי המותר של 25 מק"ג ביום.להלן חישוב מתימטי לכמויות האלומיניום שמותר להכניס לתינוק/אדם ביום לפי ה-FDA:
    - לתינוק שמשקלו 3.6 ק"ג – מותר להכניס לדם מכסימום 18.6 מק"ג ביום
    - לתינוק שמשקלו 6.8 ק"ג - מותר להכניס לדם מכסימום 34.05 מק"ג ביום
    - לילד שמשקלו 13.6 ק"ג – מותר להכניס לדם מכסימום 68.1 מק"ג ביום
    - לילד שמשקלו 22.7 ק"ג - מותר להכניס לדם מכסימום 113 מק"ג ביום
    - לאדם שמשקלו 68.1 ק"ג - מותר להכניס לדם מכסימום 340.5 מק"ג ביום

    להלן כמויות האלומיניום שיש בחיסונים השונים:
    - HIB (נגד חיידק המופילוס אינפלואנסה בי) - 225 מק"ג
    - הפטיטיס B (וירוס שגורם לדלקת כבד מסוג בי) - 250 מק"ג
    - הפטיטיס A (וירוס שגורם לדלקת כבד מסוג איי) - 125 מק"ג
    - DTaP  (דיפטריה, טטנוס ושעלת) – 625-170 מק"ג
    - פניאומוקוק – 125 מק"ג
    -  HPV (וירוס הפפילומה) - 225 מק"ג
    - (Pentacel (DTaP+HIB+Polio (דיפטריה-טטנוס- שעלת- פוליו-המופילוס) - 330 מק"ג
    - (Pediatrix (DTaP+Hep.B+Polio (דיפטריה-טטנוס-שעלת-הפטיטיסB-פוליו) - 850 מק"ג

    בארה"ב 99% מהתינוקות מקבלים חיסון להפטיטיס B מייד לאחר לידתם.
    כמות האלומיניום שנכנסת לגופם בחיסון יחיד זה היא בממוצע בערך פי 14 עד פי 22 מהכמות שנחשבת כבטוחה.
    עד גיל 6 חודשים הם מקבלים כ-8 זריקות עם כמות מצטברת של יותר מ-1000 מק"ג אלומיניום, כמות שעוברת בהרבה את הכמות שנחשבת בטוחה לאדם השוקל כ-160 ק"ג.
     
  13. רב הרופאים לא יודעים שיש בחיסונים אלומיניום, ואם הם יודעים זאת, הם לא יודעים מהי הכמות, ואם הם יודעים את הכמות הם לא יודעים מהי הכמות שנחשבת בטוחה. בבתי הספר לרפואה מלמדים שהוכח שהאלומיניום בזריקות הוא בטוח, וזאת למרות מאות מחקרים שמוכיחים את ההיפך.
     
  14. בקישור שכאן יש הרצאה של ד"ר סוזן המפריז (עם כיתוביות בעברית) על אלומיניום בחיסונים.
     
  15. עד לפני כ-11 שנים היתה בחלק מהחיסונים כמות גדולה של כספית, חומר הידוע כרעיל לעצבים. בעקבות לחץ על יצרניות החיסונים הורדה כמות הכספית בצורה משמעותית והיצרניות יצרו את הרושם שהכספית הוצאה לגמרי מהחיסונים. בפועל הוכנס לחיסונים חומר שנקרא תימרוסל שכ-50% ממנו זה כספית.
    במקביל התחילו היצרניות להכניס יותר אלומיניום, וכיום ידוע שהשילוב של אלומיניום וכספית יכול להביא למוות של תאי עצב הרבה יותר מאשר כל אחת ממתכות אלה בנפרד.
     
  16. מספר סוגים של חיסונים מכילים תימרוסל (כספית). למשל:
    - הפטיטיס A
    - הפטיטיס B
    - DTaP
    - חיסונים נגד שפעת
     
  17. בחלק מדפי המוצר יש כוכבית (*) ליד המילה תימרוסל. בז'ורנל של אגודת הרופאים האמריקאים מוסבר שהכוכבית מתייחסת לכך שיש שם רק שרידים של תימרוסל ויש להתייחס למוצר כחופשי מתימרוסל. ומייד בהמשך הפיסקה נאמר כך: חיסון זה עשוי להכיל שרידי כספית (כמות הקטנה מ-0.3 מק"ג) אך לכמות זו אין השפעה ביולוגית.
    חישוב מתימטי לא מסובך מראה שכמות "חסרת השפעה ביולוגית" זו יכולה להגיע ל-600 ppb (חלקים לביליון) של כספית בחיסון שנחשב חופשי מתימרוסל.
    להלן מספר נתונים כדי לשים את הדברים בפרופורציה:
    - לפי הסוכנות להגנת הסביבה (EPA) אסור שבמי שתיה יהיו יותר מ-2 ppb.
    - אם במים יש 200 ppb של כספית הם נחשבים כמסוכנים מבחינת רעילות.
    - מחקר מ-2005 מראה ש 1 ppb של תימרוסל הוא רעיל לתא עצב.
     
  18. במסיבות עיתונאים שקיימו רוברט קנדי ג'וניור ורוברט דה-נירו בוושינגטון ב-15.2.2017, הם הציעו פרס של $100,000 לכל מי שיראה מחקר המוכיח שהתימרוסל הינו חומר בטוח. עד כה לא נמצא מחקר כזה.
    בקישור שכאן ניתן לצפות בהרצאה שנתן רוברט קנדי ג'וניור על הסכנות של הכספית בחיסונים והיעדר מחקרי בטיחות.
     
  19. ישנם לפחות 240 מחקרים המראים שהתימרוסל הוא חומר מסוכן, שיכול לגרום לבעיות כגון:
    - תגובה אלרגית
    - עיוותים במבנה הגוף
    - מחלות אוטואימוניות
    - עיכוב התפתחותי
    - הפרעות בהתפתחות העצבית כולל טיקים, עיכוב בדיבור ובשפה ו-ADD (הפרעות קשב ודיבור)
    - 81 מהמחקרים הנ"ל הצביעו על קשר לאוטיזם
     
  20. דוחות מעבדה לבדיקת בטיחות התימרוסל מראים שהוא מוטגני (משפיע על ה-DNA) וגורם נזק לכליות, כבד, טחול, מח העצמות ומערכת העצבים המרכזית. כמו כן, בהתבסס על מחקרים בבע"ח התימרוסל עלול לגרום לסרטן. יש לו גם השפעה שלילית על פוריות והוא גורם לפגמים בלידה.
     
  21. מבחינה סטטיסטית התקבלו תוצאות שהראו בבירור על כך שככל שמחסנים את התינוקות בחומרים עם כספית בגיל יותר צעיר, כך עולה אחוז הלוקים באוטיזם. למרות שכל הנוגעים בדבר ידעו זאת, ניתנה לפני מס' שנים ע"י ה-CDC המלצה לחסן כנגד שפעת גם נשים בהריון, כשידוע לכולם שהחיסונים נגד שפעת מכילים תימרוסל (כספית).
    בדף המוצר של החיסון נגד שפעת כתוב "לעולם לא נבדק על נשים בהריון".
     
  22. לפני 4-3 שנים נכנסה ההמלצה לתת לנשים בהריון גם את חיסוני ה-TDaP (נגד טטנוס, דיפטריה ושעלת), חיסון שמכיל כמות גדולה של אלומיניום. חיסון זה לא נוסה אף פעם על קבוצה מספיק גדולה של נשים בהריון ולאורך מספיק זמן.
     
  23. המחקרים שנעשו ב-CDC לגבי בטיחות החיסונים לנשים בהריון הם מועטים, נעשו על מספר קטן של נשים ואף פעם לא לטווח ארוך. באף אחד מהמחקרים האלה אין התייחסות לפגיעה עצבית כתוצאה מכניסת החומרים למוח.
     
  24. כמות הכספית שיש במנת חיסון מסוכנת לרקמת המוח בערך פי 50 מאשר כמות הכספית שיש בדגים שעליהם יש אזהרות מפני תכולת הכספית.
    מכל החומרים שבחיסונים, כספית היא החומר הרעיל ביותר.
    רוברט קנדי ג'וניור עם צוות של חוקרים, ערך את הספר Thimerosal שניסה לרכז את כל המחקרים על חומר מכיל כספית זה שנמצא בחלק לא מבוטל של החיסונים. עבודתם נמשכה כ-3 שנים עם השקעה של רבע מיליון דולר. הם מצאו מעל 400 מחקרים על התימרוסל, שכולם אומרים בערך אותו דבר: מהחומרים שאינם רדיו-אקטיביים, הכספית היא החומר הכי רעיל לאדם.

    על דף הבטיחות של חברת איליי-לילי לגבי התימרוסל כתובים הדברים האלה: " לעוברים ולילדים תימרוסל יכול לגרום לפיגור שכלי קל עד חמור ולהפרעות מוטוריות כלליות קלות עד חמורות"

    במרבית החיסונים כנגד שפעת עונתית וכנגד וירוס H1N1 יש כ-25 מיקרוגרם תימרוסל במנת חיסון, כלומר יותר מ-12 מק"ג כספית. כדי שכמות זו של כספית תהיה מספיק בטוחה לילד, הילד צריך להיות במשקל של לפחות 250 ק"ג...

    בנושא התימרוסל, ה-CDC מסתמך על 6 מחקרים. לפי רוברט קנדי, 6 מחקרים אלה כל-כך לא אמינים, עד שה-(IOM (Institute of Medicine ביקש מה-CDC לערוך מחקרים אלה מחדש. ה-CDC סירב ואף איים להפסיק את המימון שלו ל-IOM, אם ה-IOM ינסה לבחון מחדש מחקרים אלה.
    הכותב העיקרי של מאמרים אלה ב-CDC היה Poul Thorsen, שה-FBI והאינטרפול מחפשים אחריו לאחר שגנב מיליון דולר שניתנו לו כדי לבחון מחדש את המחקרים האלה. הוא פוטר בעבר ממשרתו באוניברסיטה בדנמרק ומתמחה בכתיבת מאמרי מרמה ובגניבה.
     
  25. בקישור שכאן מדבר פרופ' מארק רובין גאייר מארה"ב על החיסונים כנגד שפעת, ומונה את הבעיות הבאות:
    - היעילות שלהם היא במקרה הטוב 9%.
    - יש להם תופעות לוואי, כשהבולטת בהן היא תסמונת גיליאן-בארה.
    - לא ניתן לדעת איזה וירוס שפעת יגיע בעונה הקרובה ולכן בחירת החיסון כל שנה היא הימור בלבד.
    - מכיוון שלא ניתן לדעת לאיזה זן של וירוס השפעת צריך להכין את החיסון, לא ניתן להכינו באופן שעומד         בדרישות החוק, כלומר, לעשות שני מחקרים כפולי סמיות לפני מתן החיסון ומחקר בטיחות החיסון. 
    "חיסון שפעת - חוסר יעילות וחוסר בטיחות"
     
  26. בשנת 2005 התפרסם מחקר על קופים שהשווה את רמת הכספית בדם ובמוח לאחר אכילת טונה ולאחר זריקות שהכילו תימרוסל. רמת הכספית בדם לאחר קבלת הזריקות ירדה הרבה יותר מהר מאשר לאחר אכילת הטונה. אך הסתבר שחלק משמעותי מהכספית שבתימרוסל הצטבר במוח, וככל שניתנו יותר זריקות עם תימרוסל, הצטברה כמות גדולה יותר של כספית במוח.
     
  27. התייחסויות לחיסונים נגד וירוס הפפילומה שנחשב כמחולל סרטן צוואר הרחם:
    ישנם יותר מ-100 סוגים של HPV (וירוס הפפילומה האנושי), ולפי התיאוריה המקובלת ברפואה, חלק מהסוגים הם הגורם לסרטן צוואר הרחם ולקונדילומות (יבלות באיברי המין).
    החיסון הנפוץ כיום כנגד HPV נקרא Gardasil. חיסון זה אמור להגן כנגד 4 סוגים של הוירוס, שלפי ההערכות הם מעורבים בכ-90% מהמקרים של סרטן צוואר הרחם.

    כפי שקרה עם סוגים אחרים של חיסונים, גם כאן, החיסונים גרמו לכך שסוגים אחרים של אותו וירוס נעשו נפוצים יותר ואלימים יותר.

    לפי מחקר שפורסם בפברואר 2016, מספר המקרים של זיהומים ב-HPV מהסוגים נגדם פועל החיסון אכן ירד, אך סה"כ המקרים של זיהומים ב-HPV עלה ב-3.7%.

     

    החיסון Gardasil אושר לשימוש בתהליך מהיר שנמשך שנתיים בלבד בו נבדקו 1100 בנות בלבד, בגילאים מתחת 16. מבין כל החיסונים הקיימים בשוק, גרדסיל מכיל ריכוז הכי גבוה של אלומיניום.

    לבדיקת החיסון הראשון שנקרא HPV4, במקום פלסיבו אמיתי בניסוי נתנו לקבוצת הביקורת פלסיבו שהכיל אלומיניום. זה גרם לכך שתופעות הלוואי של החיסון לא היו שונות מאלה שקיבלו רק "פלסיבו", וכך הוא נחשב בטוח. בחלק מזריקות הפלסיבו ניתנה כמות של אלומיניום הגדולה פי 3 מזו שיש בחיסון עצמו.

    בחיסון השני שנקרא HPV9 (גרדסיל), במקום לתת לקבוצת הביקורת פלסיבו אמיתי, נתנו להם את ה-HPV4.

    החיסון אושר גם לבנות וגם לבנים.

     

    אלה הן תופעות הלוואי האפשריות המפורטות בדף המצורף לחיסון גרדסיל:

    - כאב, נפיחות, גרד, חבורה, אדמומיות באזור הזריקה

    - כאב ראש

    - חום

    - בחילה

    - סחרחורות

    - הקאות

    - התעלפות

     

    מחקר מקנדה מצא שכ-10% מאלה שקיבלו את חיסון הגרדסיל הובהלו לחדר מיון תוך 4 ימים לאחר החיסון ו-3% אושפזו.
    בקישור שכאן יש סרטון קצר באנגלית המביא מספר עדויות לגבי הנזקים שגורם הגרדסיל.

    בקישור הזה יש סרטון קצר על המאבק של הורים באירלנד כנגד חיסון הגרדסיל.

    כל מנת חיסון של גרדסיל מכילה 750 מק"ג אלומיניום ! 
    זהו החיסון שגורם לתופעות לוואי רבות יותר מכל החיסונים שהיו עד הופעתו.
    מלבד תופעות הלוואי הרשומות בדף המידע של המוצר, החומרים שבחיסון, בעיקר האלומיניום, פוגעים בעצבי המוח ולטענת חלק מהחוקרים הם גורמים בחלק מהמקרים גם למחלות אוטואימוניות, לדמנציה ולאלצהיימר.

    באוגוסט 2017 הוגשה בקולומביה תביעה ייצוגית נגד חברת מרק, יצרנית הגרדסיל, על רק נזקים שנגרמו למאות נערות שחוסנו בגרדסיל החל מ-2013. מספר נערות נפטרו בעקבות החיסון וחלקן אף התאבדו.
    הקישור שכאן הוא לסרטון המתייחס לנושא זה: תחקיר קולומביאני על נפגעות הגרדסיל

    המאמר בקישור שכאן מפרט מחקר שהתפרסם אונליין ב-30.4.2018. ממצאי המחקר מצביעים על עליה באחוז מקרי סרטן צוואר הרחם בשבדיה בין שנת 2006 ל-2015, למרות החיסון כנגד HPV:
    Increased incidence of cervical cancer in Sweden: Possible link with HPV vaccination
    המחקר מראה שעיקר העליה במספר המקרים היא באופן כללי בגילאים 49-20 (עליה של כ-50%) ובמיוחד בגילאים 29-20 (עליה של יותר מ-60%).
    החיסונים נגד HPV החלו בשבדיה בשנת 2010 והמחקר מצביע על האפשרות שיש קשר בין מתן החיסונים לעליה במספר מקרי סרטן צוואר הרחם.

    הקישור שכאן הוא לכתבת תחקיר על החיסונים כנגד וירוס ה-HPV ששודרה בטלביזיה הישראלית בערוץ הראשון בתאריך 9.8.2013: לחסן או לא לחסן?

    הקישור שכאן הוא למאמר המתייחס לשני מקרים - נער בן 14 ונערה בת 17 - שלקו בטרשת נפוצה לאחר שחוסנו בגרדסיל כנגד וירוס הפפילומה HPV:
    It’s Official – Teens Diagnosed With MS After Gardasil Vaccines
     

    הקישור שכאן הוא למאמר שהתפרסם ב-7.10.2018 בעקבות הופעתו של ספר חדש החושף את האמת שמאחורי החיסונים נגד וירוס הפפילומה:   THE TRUTH ABOUT THE HPV VACCINE

    שם הספר: The HPV Vaccine On Trial: Seeking Justice for a Generation Betrayed
    או בתרגום חופשי לעברית: "החיסון נגד HPV עומד למשפט: מחפשים צדק לדור שנבגד"


    הקישור שכאן הוא לתכנית טלויזיה מ-4.10.2018 עם דל ביגטרי, שהוקדשה לדיון בחיסון נגד HPV עם מחברי הספר הנ"ל (החל מהדקה ה-26):
    EXPOSED: THE HPV VACCINE ON TRIAL
     
    הקישור שכאן הוא לכתבה שפורסמה ב-11.10.2018 על ילדה בת 12 שנעשתה משותקת לאחר קבלת חיסון גרדסיל: 

     
  28. ד"ר (Ph.D) גארי גולדמן, לשעבר מדען חוקר ב-CDC היה שותף במחקר שפורסם ב-2011 אשר תוצאותיו מראות בצורה ברורה ששיעור התמותה של תינוקות עולה ככל שהתינוקות מקבלים יותר חיסונים בשנה הראשונה לחייהם.
     
  29. מאמר מומלץ בעברית: "אין בטיחות לחיסונים"
     
  30. בשנת 2015 יצא לאור (באנגלית) הספר Vaccines and Autoimmunity שעורכיו הם (תפקידיהם המפורטים כאן נכונים לשנת פרסום הספר):
    - פרופ' יהודה שינפלד, מומחה למחלות אוטואימוניות, מנהל מחלקה פנימית ב' והמרכז למחלות אוטואימוניות במרכז הרפואי שיבא בתל - השומר וראש הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל - אביב.
    - ד"ר ננסי אגמון-לוין, מומחית לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, יו"ר האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, סגנית מנהל המרכז למחלות אוטואימוניות, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר.
    - ד"ר לוציה טומיאנוביץ', מדענית מחקר, פוסט-דוקטורט באוניברסיטת בריטיש קולומביה, במעבדת המחקר הנוירו-דינמית בניהולו של הפרופסור כריסטופר שואו. תחומי המחקר העיקריים של ד"ר טומיאנוביץ' ופרופ' שואו הנם בטיחות חיסונים, ובמיוחד בטיחות אדג'ובנט האלומיניום בחיסונים.

    הספר בוחן את תפקידם של האדג'ובנטים - במיוחד האלומיניום - אשר בחיסונים שונים וכיצד הם  מפעילים תסמינים קליניים אוטואימוניים מגוונים בקרב אנשים בעלי נטיה גנטית לכך.
    הספר סוקר 37 מחקרים הקושרים חיסונים למחלות אוטואימוניות/נוירולוגיות, בהן לופוס, פיברומיאלגיה, סכרת סוג 1, דלקת מפרקים שגרונית, ועוד.
     
  31. הקישור שכאן הוא להרצאה של דל ביגטרי (באנגלית עם כיתוביות בעברית) על בטיחות החיסונים
     
  32. הדף הזה מתמצת את הבעיות העיקריות שיש בחיסון המשולש MMR, ומטרתו להשוות בין הסכנות שיש בחצבת לבין הסכנות שיש בחיסון עצמו: (Measles - Vaccine Risk Statement (VRS.
    דף זה הוא מתוך אתר של רופאים ואנשי מקצוע אחרים אשר טוענים שלכל אחד יש את הזכות להחליט בעצמו אם לחסן את ילדיו או לא.
     
  33. בסרט הדוקומנטרי רופאים מדברים על חיסונים יש התייחסויות לבעיות העיקריות הקשורות לחיסונים, כולל  חוסר הבטיחות שלהם והנזקים הבריאותיים שהם גורמים.
     
  34. הקישור שכאן הוא למחקר שבדק בארה"ב את הקשר בין מספר החיסונים שמקבלים התינוקות לאחוז האישפוזים ומקרי המוות של התינוקות
    בסיכום המאמר כותבים החוקרים בין היתר את הדברים הבאים:
    "לא נערכו מחקרים כדי לקבוע את הבטיחות (או היעילות) של מתן מספר מנות חיסון בקומבינציות שונות כפי  שמומלץ בהנחיות של ה-CDC. הממצאים שלנו מראים מתאם חיובי בין מספר מנות החיסון שניתנו לבין אחוז האשפוזים והתמותה שמדווחים ל-VAERS. בנוסף, תינוקות צעירים יותר היו מועדים בצורה משמעותית גבוה יותר מתינוקות מבוגרים יותר, להתאשפז או למות אחרי קבלת החיסונים. מאחר וחיסונים ניתנים למיליוני תינוקות כל שנה, הכרחי שלרשויות הבריאות יהיה מידע מדעי ממחקרים על רעילות סינרגטית של כל הקומבינציות של חיסונים שתינוקות עשויים לקבל: המלצות אוניברסליות לחיסונים חייבות להיות נתמכות ע"י מחקרים כאלה."
    הערה: VAERS היא מערכת דיווחי תופעות לוואי מחיסונים בארה"ב (Vaccine Adverse Effect Reporting System).
     
  35. ל-CDC יש באתר האינטרנט דף שמוקדש לתימרוסל (חומר שמכיל כספית), לפיו תופעות הלוואי השכיחות של חיסונים עם תימרוסל הן קלות - אדמומיות ונפיחות ולעתים נדירות תגובות אלרגיות.
    אך מסתבר שבמחקרים שעשה ד"ר תומפסון (שהיה חוקר בכיר ב-CDC) ב-2007 וב-2012, הוא מצא שאצל ילדים אשר קיבלו חיסונים עם ריכוז גבוה יחסית של תימרוסל, שיעור הטיקים היה גבוה בהרבה מאשר שיעור הטיקים אצל ילדים שקיבלו חיסונים עם ריכוז נמוך יחסית של תימרוסל. לא נעשה מחקר השוואתי בין ילדים שקיבלו חיסונים עם תימרוסל לבין ילדים שקיבלו חיסונים ללא תימרוסל.
    הממונה על ד"ר תומפסון ניסה למנוע מד"ר תומפסון לפרסם את ממצאיו. המידע הועבר בסופו של דבר ע"י ד"ר תומפסון לד"ר בריאן הוקר ב-2013 יחד עם המידע שחשף תומפסון על הקשר שבין החיסונים לאוטיזם (מידע שה-CDC ניסה להסתיר במשך 13 שנה).
     
  36. מחקר שהתפרסם ב-Journal of Neuroscience ב-2007 מראה שחיסון אמהות בזמן ההריון גורם לשינויים בהתפתחות המוח של העובר ומעלה את הסיכוי של הילד ללקות בסכיזופרניה ואוטיזם.
     
  37. המאמר "Aluminum in Childhood Vaccines Is Unsafe" מביא עדויות ומחקרים שונים המראים את הנזקים שיכולים להיגרם לתינוקות המתחסנים כתוצאה מהאלומיניום שיש בחלק מהחיסונים.
     
  38. מחקר שהתפרסם בלנסט ב-2008 מראה שילדים שקיבלו חיסון כנגד וירוס הרוטה עלולים להדביק ילדים לא מחוסנים בתקופה שמייד לאחר החיסון. לכן ממליצים החוקרים שילדים אשר לא יכולים להתחסן יימנעו ככל האפשר ממגע עם הצואה של הילדים שהתחסנו, במיוחד בתקופה של לפחות 14 יום לאחר החיסון הראשון.
     
  39. חוקרים ממדינת פנסילבניה ואוניברסיטת ייל פרסמו ב-2017 מחקר המצביע על קשר אפשרי בין חיסונים לבין התפתחותן של הפרעות כגון: אנורקסיה, OCD (הפרעה כפייתית טורדנית),  ADHD (הפרעת קשב וריכוז והיפר-אקטיביות), דיכאון מג'ורי, טיקים, הפרעה בי-פולרית.
     
  40. בשנות ה-90 החל מבצע חיסוני גדול בהודו כנגד פוליו, ביוזמתו ובמימונו של ביל גייטס. כדי להוזיל את עלויות החיסון השתמשו בחיסון דרך הפה שמכיל וירוסים חיים, חיסון שבארצות המערב הפסיקו מזמן להשתמש בו כי נמצא שהוא עצמו גורם לשיתוקים.
    מבחינת הקריטריונים הנהוגים כיום להגדיר שיתוק פוליו, הגיעה הודו ב-2012 למצב שלא אובחן אף מקרה שיתוק אחד שנחשב כפוליו. מצד שני, כמות הילדים שלקו בשיתוק בלתי הפיך עלתה בצורה דרסטית מאז החל מבצע החיסון, ומספר הילדים שלקו בשיתוק הגיע ב-2012 ל-60,922, לעומת 1005 מקרים שדווחו בשנת 1996, לפני שהתחיל מבצע החיסון. המאמר שכאן מראה איך הרשויות משנות הגדרות ומשחקות במספרים כדי שהתוצאה תתאים למטרותיהן.
    ד"ר סוזן המפריז שחקרה לעומק את נושא הפוליו מסבירה כאן מדוע חיסון זה הוא מיותר לחלוטין:
    האמת על החיסונים נגד פוליו
     
  41. מספר הנשים היולדות בארה"ב שנפטרו בגלל סיבוכים בלידה או אחריה יותר מהוכפל בתקופה שבין 1990 ל-2013. אחת ההשערות היא שאחד הגורמים העיקריים לכך הם החיסונים. ב-2015, 42% מהנשים שהיו בהריון קיבלו חיסון נגד דיפתריה שעלת וטטנוס (TDaP) וכ-50% קיבלו חיסון נגד שפעת. רבות מהן קיבלו את שני החיסונים.
     
  42. בקישור שכאן יש מידע על מחקר שנעשה בישראל בעיקר בין אחיות טיפת חלב ובתי-חולים באזור חיפה,  לגבי התייחסותן לחיסונים. המחקר פורסם לראשונה ב-2012 וניתן לראותו באנגלית בקישור הזה:
    What lies behind the low rates of vaccinations among nurses who treat infants?
    אחוז גבוה מהמשיבות אמרו שאת ילדיהן הן לא מחסנות, אך הן נאלצות להמליץ לאמהות שמגיעות אליהן לחסן את ילדיהן. אחוז גבוה מהאחיות השיבו בחיוב לשאלה האם החיסונים יכולים לגרום לנזקים משמעותיים. התייחסות בעברית למחק זה יש בקישור שלהלן:

    מחקר האחיות לגבי המלצות על חיסונים

    תקציר המחקר באנגלית מופיע כאן: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28043737
     
  43. בקישור שכאן מסבירה מרסלה פייפר טרי על הבעייתיות שקשורה לשימוש בחלקי DNA אנושיים בפיתוח החיסונים נגד אדמת ומחלות אחרות. חלק מהעובדות הן די מזעזעות. 

 

 

 

ד. "חסינות העדר" – האם זו גישה מדעית מבוססת?

בעד:

בוודאי.

ישנם בקהילה אנשים ותינוקות שלא ניתן לחסנם בגלל גיל או מחלות, וישנם כאלה שהחיסונים אינם מספיק אפקטיביים אצלם. כדי להקטין את את סיכויי החשיפה של אותם אנשים ותינוקות לוירוסים או חיידקים מחוללי מחלות, חיוני הוא שאחוז גבוה של שאר חברי הקהילה יחוסנו. לפי התיאוריה המקורית צריך שכשני שליש מחברי הקהילה יהיו מחוסנים. הגישה כיום אומרת שכדי להגיע לחסינות עדר טובה, אחוז המחוסנים בקהילה צריך להיות 95-90%.

 

נגד:

לא.

 זוהי תיאוריה בלבד שלעולם לא הוכחה. המציאות מראה שוב ושוב שגם בקהילות בהן 100% מהחברים היו מחוסנים, התפרצה מחלה שכנגדה הם היו מחוסנים.

החיסונים גם עלולים ליצור ל"עדר" בעיות חדשות שלא חשבו עליהן.
לדוגמא:

מסתבר שחיסון נגד חצבת המכיל וירוסים חיים, גורם לכך שלאחר כ-37 יום מהחיסון עלולים הילדים שחוסנו להדביק אחרים בוירוס, מה שגורם להתפתחותה של חצבת מסוג אחר שאין לגוף את החסינות הטבעית כנגדה.

הסברים וטיעונים יותר מפורטים ניתן למצוא בקישורים האלה:

חסינות העדר

האם חסינות העדר באמת קיימת?

חסינות עדר: מיתוס או מציאות?

חיסונים כפויים, ממשלה והאינטרס הציבורי

 

 

ה. האם חיסונים יכולים לגרום לאוטיזם?

בעד:

מתוך הדף "חיסונים ואוטיזם" באתר של עמותת "מדעת":
לא נמצא כל קשר בין חיסונים ובין אוטיזם, למרות מחקרים רבים שנעשו בנושא.

הקישור בין חיסונים לאוטיזם התחיל במחקר שפרסם ד"ר אנדרו וויקפילד ב-1998, ובו העלה השערה שיש קשר בין חיסון ה-MMR (חצבת, חזרת, אדמת) ובין סינדרום של התנהגות אוטיסטית. לימים התגלה שהמחקר נוהל בצורה שערורייתית, שתוצאותיו זוייפו, שהחוקרים קיבלו שוחד מעו"ד שתבע בשם הילדים שלקו כביכול באוטיזם את חברת התרופות, ושוויקפילד עצמו הוציא פטנט לחיסון MMR "שלא גורם לאוטיזם" עוד לפני שערך את המחקר.

לא בכל יום מושך כתב עת מדעי מאמר שפרסם. אבל במקרה הזה היו הכשלים רבים עד כדי כך שהמחקר נגנז.

 

נגד:

אין ספק שיש קשר בין החיסונים לעלייה הדרמטית במספר התינוקות והילדים שמאובחנים על הרצף האוטיסטי.

 

  1. ד"ר תומפסון, מדען בכיר במחלקת בטיחות החיסונים ב-CDC, היה הראשון בהיסטוריה שהודה והדליף החוצה (ב-2013), שב-CDC ידעו במשך 13 שנה על הקשר שבין הזריקה המשולשת (MMR – חצבת, חזרת ואדמת) לבין אוטיזם, וטייחו מידע זה.

    ב-2002 הורו בכירים ב-CDC לד"ר תומפסון להשמיד את כל המסמכים המראים על הקשר שבין חיסון ה-MMR לאוטיזם. ד"ר תומפסון שמר בסתר את הנתונים במחשב שלו.
    בעת כתיבת שורות אלה (2017) ידוע על יותר מ-100,000 מקרים של ילדים אפרו-אמריקאים שאובחנו עם אוטיזם מאז שנת 2001, בה כבר היה ברור ל-CDC שזריקת ה-MMR עלולה לגרום לאוטיזם.

    ד"ר תומפסון הודה גם שב-CDC מצאו קשר בין החיסונים המכילים כספית (תימרוסל) לבין תופעות נוספות כגון: טיקים, פיגור בדיבור, פיגור בשפה, IQ, ועשו הכל להחביא ממצאים אלה או למזער אותם.

    ב-2004, בעקבות לחץ מהקונגרס האמריקאי על ה-CDC, פורסם מאמר במגזין של רופאי הילדים בארה"ב ובו נטען שלא נמצא כל קשר בין חיסוני ה-MMR לבין אוטיזם. ב-2005 פורסמה הצהרה של ה-IOM (המכון לרפואה - Institute Of Medicine) האומרת גם כן שלא נמצא קשר בין החיסונים לאוטיזם. להצהרה זו הם הוסיפו את המשפט המוזר: "ואנחנו לא צריכים יותר לחקור זאת".

    ב-27.8.2014 פרסם ד"ר תומפסון הצהרה בהקשר למאמר הנ"ל (שהוא היה בין מחבריו), ובין היתר הוא כתב את הדברים הבאים:
    "שמי וויליאם תומפסון. אני חוקר בכיר ב-CDC שם אני עובד מאז 1998.אני מתחרט על כך שעמיתי ואני השמטנו מידע סטטיסטי משמעותי במאמר שלנו מ-2004 אשר פורסם בז'ורנל Pediatrics. המידע שהושמט רמז על כך שזכרים ממוצא אפרו-אמריקאי אשר קיבלו את החיסון MMR לפני גיל 36 חודש, היו בסיכון מוגבר לאוטיזם..."

    ביום שלמחרת פרסום הצהרתו של ד"ר תומפסון, זה היה הנושא החם בכל הרשתות החברתיות. אך מי שעקב בעניין אחרי הנושא שם לב לעובדה מעניינת באתו יום: אף אחת מרשתות הטלביזיה הגדולות בארה"ב לא הזכירה אפילו במילה אחת את הנושא, למרות שזה היה אחד הסיפורים הבולטים והשערורייתיים ביותר בעשורים האחרונים בתחום הרפואה!

    בדף שכאן יש קישור המאפשר להוריד את כל 10,000 המסמכים של ה-CDC אשר הועברו ע"י ד"ר תומפסון לבריאן הוקר, לאנדרו וויקפילד ולחבר הקונגרס ביל פוסי:
    Download The CDC Autism/MMR Files Released By Dr. William Thompson

    למרות כל העדויות, כלי התקשורת בעולם, כולל בישראל, ממשיכים לחזור על המנטרה הישנה לפיה אין כל קשר בין החיסונים לבין העליה הדרמטית במספר מקרי האוטיזם.
     
  2. ד"ר אנדי ווייקפילד פרסם כבר ב-1998 מאמר על הקשר האפשרי בין חיסון MMR לבין אוטיזם ומחלות מעיים, ולאחר מכן הוא פרסם מאמרי המשך. הוא טען שלא נחקרה כראוי בטיחותה של הזריקה עם החיסון המשולש והציע את האפשרות להפריד את החיסון נגד חזרת מהזריקה המשולשת. במקום לבדוק את ממצאיו ניסו להרוס אותו. הוא הושמץ כרמאי, פוטר מעבודתו, רישיון הרופא שלו נשלל, הסירו את המאמר שלו ובכל מקום אפשרי פורסם שאין שום קשר בין חיסוני ה-MMR לאוטיזם.

    בסיכום דו"ח המחקר שפרסמו ד"ר ווייקפילד ועמיתיו (אותו דו"ח שעליו יצא כל הקצף) נאמר במפורש כך: "לא הוכחנו שיש קשר בין חיסון ה-MMR לבין הסינדרום שתואר. מחקרים וירולוגים נעשים עכשיו שיוכלו אולי לפתור נושא זה".
    ההתקפות על ד"ר ווייקפילד החלו בעיקר לאחר שהוא המליץ להורים באנגליה להעדיף לעשות בנפרד כל אחד משלושת החיסונים (חצבת, חזרת ואדמת) ולא בזריקה אחת שמכילה את שלושת החיסונים ביחד.

    בקישור שכאן יש סרטון עם כתוביות בעברית, בו מתאר ד"ר וויקפילד מה באמת קרה:
    ד"ר אנדרו וויקפילד עונה להאשמות נגדו

    לפחות 82 מחקרים נוספים ששחזרו את מחקרו של ד"ר ווייקפילד, הגיעו לממצאים דומים.

    זהו קישור לסרט המלא VAXXED שנוצר במסגרת המאבק להראות שיש קשר בין החיסונים לאוטיזם.
     
  3. דו"ח שפורסם ב-2009 השווה בין מספר החיסונים שמקבל תינוק עד גיל שנה לבין מקרי אוטיזם.
    להלן מספר דוגמאות:
    ארה"ב:   מס' חיסונים בשנה ראשונה: 26     שיעור מקרי אוטיזם: 1 על כל 150
    נורבגיה:   "         "          "            "       : 13        "         "           "      : 1 על כל 2000
    ישראל:     "         "          "            "       : 11        "         "           "      : 1 על כל 1000

    בשנות ה-70 היה שיעור הלוקים באוטיזם בארה"ב כ-1 על כל 10,000 ילדים.
    כיום עומד שיעור זה על כ-1 על כל 50 ילדים ואף פחות מ-50.
    בשנות ה-70 חוסנו ילדי ארה"ב כנגד 7 מחלות בלבד ולא היה אז החיסון המשולש MMR.

    ד"ר (PhD) סטפני סנף, מדענית ב-MIT, עוקבת כבר מספר שנים אחרי העליה האקספוננציאלית במספר התינוקות שמאובחנים עם אוטיזם. היא טוענת שאם קצב העליה במספר הלוקים באוטיזם יימשך כפי שהוא כיום, 80% מהבנים שיוולדו בארה"ב בשנת 2032 יאובחנו כלוקים באוטיזם!
    היא מייחסת את העליה הדרמטית במקרי אוטיזם ומחלות והפרעות אחרות בעיקר לגורמים האלה:
    א. אלומיניום, כספית וגלוטמט שיש לפחות בחלק מהחיסונים.
    ב. רמות נמוכות מדי בדם של גופרית וגלוטטיון אצל חלק מהמתחסנים.
    ג. כניסה של הגליפוסט (החומר הפעיל בקוטל העשבים ראונדאפ) לחלק מהחיסונים.
    הקישור שכאן הוא לראיון עם ד"ר סנף בו היא מסבירה חלק מהדברים שגילתה.
    מידע נוסף עליה יש באתרים רבים כולל בקישור הזה:  

    Dr. Stephanie Seneff: Senior MIT Research Scientist, On Vaccine Safety

    בקישור הזה יש תקציר של אחד ממחקריה שפורסם בשנת 2012 על הקשר בין חיסונים לאוטיזם:
    Empirical Data Confirm Autism Symptoms Related to Aluminum and Acetaminophen Exposure

     

    להערכתה של ד"ר סנף, הגידול העצום במספר הלוקים באוטיזם מאז שנת 2002 קשור גם לשימוש הנרחב שנעשה בחקלאות בקוטל העשבים ראונדאפ ובהכנסת הגלוטמט לחיסוני ה-MMR.

    בקישורים שכאן יש מצגות של ד"ר סטפני סנף, אשר חוקרת ביסודיות מאז 2011, את הקשר של רעלנים שונים עם אוטיזם:
    https://people.csail.mit.edu/seneff/2017/Houston.pdf
    https://people.csail.mit.edu/seneff/2018/glyphosate_and_gut.pdf 


    בקישור שכאן יש עוד ראיון מצולם עם ד"ר סנף שהתקיים ב-2014:

    https://www.youtube.com/watch?v=p61oTEGMxJg&t=3s 


    בקישור שכאן משנת 2018 מראיין דל ביגטרי את ד"ר סטפני סנף בהקשר למגיפת האוטיזם:
    Is the autism epidemic being hidden?
    את הפרק המלא בבו מופיע הראיון הנ"ל ניתן למצוא בקישור הזה: 
    CDC Fleeing From Epidemic?
     
  4. בשנת 2014 פורסם מחקר "מטא-אנליזה" שניסה להראות שאין קשר בין החיסונים לאוטיזם. הרבה מתומכי החיסונים ומקבלי ההחלטות מסתמכים באופן מלא על אותו מחקר.
    המאמר בקישור שכאן מפרט ומסביר מדוע אותו מחקר שפורסם ב-2014 אינו אמין ועשוי לא נכון מבחינה מדעית, וכן מביא המאמר שכאן נתונים נוספים המראים את הקשר הישיר שבין חיסונים לאוטיזם:
    Meta-Analysis madness in vaccine-autism science
     
  5. בסרט הדוקומנטרי "רופאים מדברים על חיסונים" מדבר פרופ' אלווין מוס, מרצה לרפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת מערב וירג'יניה, על 12 מקרים שהוא מכיר אישית בהם תינוקות שהתפתחו באופן תקין לחלוטין, הפכו לאוטיסטים אחרי שקיבלו חיסונים. 
     

  6. בשנת 2017 התפרסם בארה"ב הספר Denial בו מראים המחברים שלא יתכן שהעליה העצומה באחוז מקרי האוטיזם אצל ילדים נובעת רק בגלל כלי אבחון טובים יותר שיש היום ובגלל שינוי הקריטריונים לגבי אוטיזם שנעשה ב-1991. 
    בסרטון שכאן מראיין דל ביגטרי (החל מהדקה 11:30) את מארק בלקסיל, אחד משני מחברי הספר, שחקר את מבחינה סטטיסטית את נושא עליית האוטיזם. בסרטון ישנן התייחסויות מעניינות נוספות לגבי הטענות שאין שום קשר בין החיסונים לבין אוטיזם.
     
  7. בשנת 2011 התפרסם מחקר שנעשה בארה"ב אשר מצא שיש קשר ישיר בין מספר הילדים שלוקים באוטיזם או הפרעות דיבור לבין כמות החיסונים שמקבלים הילדים. את המחקר עשתה ד"ר (PhD) גייל דילונג (Gayle DeLong), שהיא פרופסור לכלכלה וכספים במחלקה לכלכלה וכספים בביה"ס לעסקים בסיטי יוניברסיטי אוף ניו-יורק.
    העניין שלה בנושא החיסונים החל לאחר ששתי בנותיה אובחנו כאוטיסטיות ולאחר שהתפרסם ב-2005 ספר שדיבר על האפשרות לקשר שבין חיסונים לאוטיזם.
    בפרק 7 של הסדרה Vaccines Revealed בו יש ראיון עם ד"ר דילונג, היא הסבירה שכמומחית לסטטיסטיקה לא היתה לה בעיה לעשות מחקר זה ללא התניות וניגודי אינטרסים. היא הוסיפה שהמוסד בו היא עובדת לא מקבל כמעט כספים מחברות התרופות, ולכן לא הופעל עליה לחץ כלשהו להימנע מפרסום תוצאות המחקר.
     
  8. הסרט הדוקומנטרי Trace Amounts מביא עדויות רבות על הקשר שבין החיסונים לעלייה העצומה והבלתי מוסברת במספר מקרי האוטיזם.
     
  9. בשנת 2010 פורסם מחקר שנעשה באוניברסיטת פיטסבורג לגבי השפעת החיסונים. המחקר נעשה על קופי רזוס מקק צעירים. קבוצה אחת של קופים קיבלה חיסונים לפי התוכנית המקבילה שנתנו בארה"ב בשנים 1999-1994 לתינוקות של בני אדם, שכללו את החיסונים הבאים: MMR, DTaP, HB, Hib. במקביל היתה קבוצת ביקורת  של קופים שלא חוסנו. תוצאות המחקר הראו שאצל הקופים שחוסנו הופיעו תופעות הדומות לאוטיזם שמוכר אצל תינוקות של בני אדם. אצל הקופים שלא חוסנו לא הופיעו תופעות אלה.
     
  10. במאמר שפורסם ב-2008 כותב ד"ר ראסל בליילוק על הסיכונים הרבים שיש במתן כמות גדולה של חיסונים לתינוקות, כולל הגדלת הסיכויים להתפתחות אוטיזם, מחלות אוטואימוניות ועוד.
     
  11. עדויות נוספות לקשר בין החיסונים לאוטיזם יש בספר "Evidence of Harm: Mercury in Vaccines and the Autism Epidemic: A Medical Controversy" שפורסם ב-2005.
     
  12. כפי שפורסם למעלה, בסעיף ג' 3, הממשל האמריקאי פטר לגמרי את חברות התרופות מאחריות לנזקי החיסונים, וייסד קרן ממשלתית לפיצוי נפגעי החיסונים.
    קבוצה  קטנה של עורכי דין, בראשות פרופ' ועו"ד מארי הולנד, מרצה בביה"ס למשפטים באוניברסיטת ניו-יורק (Mary Holland, Director of the Graduate legal Skills Program at New York University School of Law), החליטה לבדוק באופן פרטי מספר סוגיות הקשורות לתהליך מתן הפיצויים (שהוא מסורבל וקשה מאד לנפגעים). אחד הממצאים המפתיעים שהם גילו היה שיש משפחות אשר קיבלו פיצוי מקרן ממשלתית זו, לאחר שוועדות הבדיקה הכירו בכך שילדיהם של אותן משפחות לקו בפגיעה מוחית באופן ישיר בעקבות החיסונים.
    הדרך בה הגורמים הרלוונטיים למתן הפיצויים מנסחים את הנושא היא כזאת:
    "ניתן לראות בבירור שהחיסונים גרמו לילדים אלה לפגיעה מוחית. הפגיעה המוחית מתבטאת אצל אותם ילדים בצורה של אוטיזם..."

    אם להגיד זאת במילים יותר פשוטות:
    הממשל בארה"ב מנסה כלפי חוץ להכחיש כל קשר בין החיסונים לאוטיזם, אך בפועל נותן פיצויים למשפחות שהצליחו להוכיח שהאוטיזם ("הפגיעה המוחית") אצל ילדיהם נגרם כתוצאה ישירה מהחיסונים (למרות שבמקרים רבים קשה מאד להוכיח זאת בצורה חד-משמעית).
    בראיון בסדרה הדוקומנטרית "Vaccines Revealed" שנערך ב-2017 אומרת פרופ' מארי הולנד בצורה ברורה, שהממשל הפדרלי יודע בוודאות על הקשר בין חיסונים לאוטיזם ויש לפחות כמה מאות של משפחות אשר קיבלו פיצויים מהממשל לאחר שהוכח שהפגיעה המוחית (שהתבטאה כאוטיזם) אצל ילדיהם נגרמה באופן ישיר מהחיסונים.
    פרופ' הולנד גם אומרת באותו ראיון, שכל ההאשמות שהוטחו כנגד ד"ר וויקפילד (אשר העלה לראשונה את ההשערה לקשר בין חיסון ה-MMR לבעיות מעיים ולאוטיזם) היו חסרות כל בסיס מדעי ומשפטי, אך מכיוון שתגליתו איימה על ביזנס של מיליארדי דולרים, התגייסו כל בעלי האינטרסים כדי להכפיש את שמו.
     
  13. בקישור שכאן מספר זוג הורים על שלושת ילדיהם שלקו באוטיזם תוך 4 שעות מקבלת חיסון נגד דלקת קרום המוח, אותו קיבלו בגיל 9 חודשים: שלישיה שלקתה באוטיזם מייד אחרי החיסון

 

 

 

ו. האם כדאי להתחסן נגד שפעת?

בעד:

בוודאי!

בכל שנה מתים בעולם מאות אלפי בני אדם עקב סיבוכי השפעת העונתית.

חיסון ילדים נגד שפעת מוריד את הסיכון להגעה לטיפול נמרץ בעקבות שפעת ב75%.

החיסון גורם למערכת החיסון שלך לזהות את נגיפי השפעת שנגדם חוסנת, ולהילחם בהם ביעילות. בכך מונע החיסון את התחלואה בשפעת.

יעילות החיסון נגד שפעת בקרב מבוגרים (עד גיל 65) בריאים עומדת על 70%-90% ואילו אצל בני 65 ומעלה היעילות נמוכה יותר - החיסון מצליח למנוע 50%-60% ממקרי המחלה.

 

נגד:

בוודאי שלא!

  1. בשנת 2010 המליצה הוועדה המייעצת בארה"ב לנושאי חיסונים לחסן נגד שפעת את כל הילדים הבריאים מעל גיל 6 חודשים. המלצה זו נתמכה ע"י "עדויות שחיסון שנתי כנגד שפעת היא פעילות בריאותית מניעתית בטוחה ויעילה, עם פוטציאל של יתרונות לכל קבוצות הגיל".
    בפברואר 2010 יצא פרסום של Cochrane Collaboration (גוף עצמאי ללא מטרות רווח של חוקרים מכל העולם, העוסק בניתוח והערכה של מחקרים רפואיים) המראה שהעדויות שיש לגבי רמת הבטיחות והיעילות של החיסונים נגד שפעת לגילאי 65 ומעלה הן באיכות נמוכה מאד.
    ב-2012 יצא פרסום של Cochrane  הטוען  שלגבי ילדים מתחת גיל שנתיים, החיסונים הקיימים כנגד שפעת אינם יותר יעילים בצורה משמעותית מאשר אפקט פלסבו.
     
  2. בדף המוצר של החיסון נגד שפעת Flulaval מופיע גם המשפט הבא:
    "...לא נעשו ניסויי מבוקרים המראים בצורה מספקת ירידה במחלת השפעת לאחר חיסון ב-Flulaval".
     
  3. באתר של Cochrane יש דף מעקב אחרי מחקרים שבודקים את יעילות החיסונים נגד שפעת. דף זה מתעדכן מדי פעם וכיום הוא מעודכן בעת כתיבת שורות אלה עד 2016. מסקנות החוקרים באופן כללי הן שהחיסונים כנגד שפעת למבוגרים בריאים הם חסרי משמעות.
    זה הקישור לדף: Vaccines to prevent influenza in healthy adults
     
  4. ב-2012 נעשה ניסוי אחד מבוקר בחיסון נגד שפעת בהשוואה לקבוצת ביקורת שקיבלה פלסבו. הממצאים הראו שאכן המחוסנים נדבקו פחות בשפעת באותה שנה, אך מצד שני, בקבוצת המחוסנים היו פי 5-4 מקרים של זיהומים ויראליים שאינם שפעת, חלקם מאד לא קלים.
     
  5. ידוע שהכספית היא מוטגנית (גורמת לשינויים גנטיים). למרות זאת, מרבית החיסונים, כולל החיסון לשפעת שמכיל תימרוסל, לא נבדקו לגבי המוטגניות שלהם ולגבי הקרצינוגניות (האם הם גורמים לסרטן) שלהם. 
     
  6. ב-2003 הוציאו את התימרוסל מ-3 סוגי חיסונים. אך באותה שנה התחילו להמליץ לנשים בהריון להתחסן כנגד שפעת, בחיסונים שמכילים כמויות גדולות יחסית של תימרוסל. כך שאין הבדלים משמעותיים בכמויות הכספית שנכנסו לגופם של תינוקות שנולדו אחרי 2003 לעומת אלה שנולדו לפני 2003.
     
  7. מחקר שפורסם ב-2012 מראה שאצל נשים בהריון שקיבלו חיסון נגד שפעת יש עליה משמעותית במולקולות דלקתיות של מערכת החיסון. נמצא שמולקולות אלה מהוות גורם מקדים בהפרעות סכיזופרניות, הפרעות פסיכיאטריות ואוטיזם.
     
  8. ישנם סוגי חיסונים המכילים תימרוסל שאסור לזרוק סתם לפח האשפה בגלל רעילותם. אם אמפולה של חיסון כזה נופלת לרצפה ונשברת, החוק בארה"ב מחייב להוציא את כל האנשים מהבניין ולהזמין צוותי טיהור מיוחדים לטהר את המקום. חומר רעיל זה שכה מפחדים ממנו הוא אותו חומר שמזריקים לתינוקות או לנשים בהריון.
     
  9. ב-2009 היתה הבהלה משפעת החזירים. הרבה אנשים קיבלו אז חיסונים גם נגד שפעת החזירים וגם נגד שפעת רגילה. ישנן עדויות שזה גרם לעליה משמעותית בבעיות בכליות אצל המחוסנים.
     
  10. לפי ד"ר (Ph.D) גארי גולדמן, לשעבר מדען חוקר ב-CDC, נשים בהיריון בארה"ב קיבלו חיסון נגד שפעת רק אם היו במצב שהוגדר כסיכון. מספר העוברים שנפטרו אצל נשים אלה היה נמוך ובין השנים 2006-1990 מתו כל שנה בין 0 ל-2 עוברים של נשים אשר חוסנו כנגד שפעת בזמן ההיריון. בשנים 2008-2007 עלה מספר העוברים שנפטרו ל-6 בכל אחת משנים אלה. בעונת השפעת של 2010-2009 היתה גם בהלת שפעת החזירים, ונשים בהיריון שהיו בסיכון קיבלו חיסונים גם נגד שפעת החזירים וגם נגד השפעת העונתית. מספר העוברים שנפטרו באותה שנה קפץ בבת-אחת ל-158. הפרסומים של ה-CDC הצליחו להסתיר נתון זה בצורה מתוחכמת.
    בעלונים המצורפים לזריקות החיסון נגד וירוס H1N1 כתוב בין היתר (בתרגום חופשי מאנגלית): "...כמו-כן, לא ידוע אם חיסון זה עלול לגרום נזק לעובר, או אם הוא יכול לפגוע בפוריות של האישה, כאשר מחסנים אישה בהריון...".
     
  11. באתר של ה-CDC עצמו מודים כיום שהחיסונים כנגד שפעת ב-10 שנים האחרונות לא היו יעילים בלפחות 50% מהמקרים, והיו שנים (כגון 2014) בהן יעילות החיסון היתה אפס (0). כ-75% מהמחוסנים לא מוגנים מהידבקות בשפעת והם עדיין יכולים להדביק אחרים בשפעת.
     
  12. מרבית הסימפטומים שיש לאנשים בחורף ("עונת השפעת") כגון שיעול, נזלת, חום, לא קשורים בכלל לשפעת מסוג A או B. רק 20% מהמקרים קשורים לשפעת A או B.
    ישנן עדויות המראות שילדים אשר חוסנו כנגד שפעת צפויים יותר לחלות במחלה כשיש מגיפה מאשר אלה שלא חוסנו. זה מה שקרה ב-2009.
     
  13. ישנם הרבה סוגי וירוסים של שפעת ובכל שנה עלול להופיע סוג אחר של וירוס כזה. כדי לחסן מראש צריכות רשויות הבריאות לדעת מהו סוג הוירוס שצפוי להגיע. בחלק מהשנים ניתנו חיסונים אשר בדיעבד הסתבר שהם לא היו מתאימים לוירוס שהגיע באותה שנה. לפי ה-CDC, החיסון יעיל ב-60-50% כאשר הוא ניתן כנגד הוירוס שבאמת הגיע.
    היעילות בפועל היא כנראה בסביבות 40-30%, כאשר ניתן החיסון המתאים.
     
  14. מחקר שפורסם בקנדה בשנה שעברה השווה בין אנשים שקיבלו כל שנה חיסון נגד שפעת לבין כאלה שלא חוסנו. הסתבר שאלה שלא חוסנו היו הרבה יותר עמידים לזנים חדשים של וירוס השפעת מאשר אלה שחוסנו כל שנה. 
     
  15. מחקר שפורסם ב-2012 הראה שאצל ילדים אשר חוסנו נגד שפעת היה סיכון מוגבר פי 4 לעומת ילדים שלא חוסנו, לחלות במחלות נשימה ויראליות שאינן שפעת.
     
  16. מחקר שפורסם ב-Science בנובמבר 2016, מראה שהמפגש הראשון של תינוק עם וירוס השפעת יקבע את דפוס התגובה החיסונית שלו למחלה אח"כ במשך כל חייו. אנשים שפגשו את המחלה בגיל צעיר ללא החיסון, היו הרבה פחות פגיעים לה בבגרותם.
     
  17. ידועים מקרים של אחיות בבתי-חולים שפוטרו מעבודתן כי סרבו להתחסן כנגד שפעת. וידוע על לפחות מקרה אחד של אחות שמתה בעקבות החיסון.
     
  18. הקישור שכאן הוא לכתבה בנושא השפעת שפורסמה ב-17.1.2018 (באנגלית) בעיתון ג'רוזלם פוסט.
    לפי הכתבה, פרופ' ליאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל מתנגד בצורה נחרצת להצעה לחייב את הרופאים ושאר העובדים בבתי החולים להתחסן. הוא מדגיש שזו צריכה להיות החלטה אישית של כל אחד.
    בין השאר מצוטט פרופ' אידלמן כאומר את הדברים האלה:
    "אין מחקרים שמראים שמטופלים נדבקים בשפעת מהרופאים שלהם או שהרופאים נדבקים ממטופליהם".
    פרופ' אידלמן סירב לענות לשאלה אם הוא עצמו חוסן כנגד השפעת ואמר ש"זוהי שאלה פוליטית". 

    באותה כתבה מצוטט סגן שר הבריאות יעקב ליצמן שסיפר שבשנה שעברה הוא חלה בשפעת אחרי שקיבל את החיסון, כך ש"נראה שהחיסונים לא עובדים".
     
  19. בפרק 7 בסדרה התיעודית Vaccines Revealed אומרת ד"ר (D.O) שרי טנפני שהשפעת החיסונים נגד שפעת אינה יעילה יותר מהזרקת מים סטריליים למתחסן.
    לפי ד"ר טנפני, מאז 2006 ה-CDC עושה כל שנה סקר ברחבי ארה"ב בו נבדקים אנשים עם סימפטומים של שפעת או דמוי שפעת. הממצאים מראים שמכל האנשים שסובלים מסימפטומים כמו אלה של שפעת, רק אצל 16% מהם נמצא וירוס השפעת. משמעות הדבר היא, שגם אם החיסון יעיל ב-100%, הוא יעזור במקרה הטוב ביותר ללא יותר מ-16% מהמחתסנים... וזאת עוד לפני שלוקחים בחשבון את הנזקים שיכולים להיגרם מחיסון זה, כולל אפשרות למוות!
     
  20. בסרט הדוקומנטרי "רופאים מדברים על חיסונים" מדבר פרופ' אלווין מוס, מרצה לרפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת מערב וירג'יניה, על מקרים בהם אנשים שקיבלו חיסון נגד שפעת חלו במחלת גיליאן ברה (ALS - מחלת ניוון שרירים קשה). 
     
  21. במרבית החיסונים כנגד שפעת עונתית וכנגד וירוס H1N1 יש כ-25 מיקרוגרם תימרוסל במנת חיסון, כלומר יותר מ-12 מק"ג כספית. מבחינת הריכוז של הכספית, זוהי כמות הגדולה פי 25,000 מריכוז הכספית המותר במי שתיה. מבחינה בטיחותית, כדי שגוף הילד או המבוגר לא יינזק מכמות כזאת של כספית המוזרקת ישר לגוף, הילד או המבוגר צריך להיות במשקל של לפחות 250 ק"ג...
    מבחינה בטיחותית בריאותית יש הבדל משמעותי בין כספית שנכנסת לגוף דרך מערכת העיכול (בשתיה או אכילת דגי טונה למשל) לבין כספית שנכנסת לגוף דרך הזרקה ישירה שעוקפת את מנגנוני ההגנה שיש במערכת העיכול.

 

  

 

ז. האם הלחץ להתחסן נובע משיקולים מקצועיים טהורים או ממניעים אחרים?

בעד:

כל ההמלצות לגבי החיסונים מבוססות על מחקרים מדעיים ועל בדיקות ואישורים של הגורמים המוסמכים, ובראשם ה-CDC. החיסונים ניתנים אך ורק לטובת הציבור –  לטובת בריאותו של כל מתחסן ולטובת בריאות הציבור כולו.

 

 

נגד:

ישנן הרבה עדויות המצביעות על כך שהלחץ מצד רשויות הבריאות להתחסן לא נובע רק משיקולים מקצועיים טהורים.

 

  1. אם המניע העיקרי להגדלה מתמדת של מספר החיסונים, וללחץ ההולך וגובר על ההורים, עד כדי אגרסיביות, לחסן את ילדיהם היה רק ממניעים של טובת הציבור, לא היינו נתקלים בכל אותם ניסיונות של הסתרת מידע וטריקים שונים שעושות יצרניות החיסונים כדי לקבל אישורים לחיסונים, גם כאלה שלא נבדקו כהלכה.
     
  2. בבתי הספר לרפואה לומדים מעט מאד על חיסונים, ומרבית הרופאים לא יודעים מה באמת מכיל כל חיסון ולאיזה נזקים הוא עלול לגרום. הרופאים מקבלים את ההנחיות מהממונים עליהם, ולכן צריך לבדוק את המניעים של מקבלי ההחלטות.

    עיקר המחקרים והמאמרים בנושא ממומנים ע"י חברות התרופות המפתחות ומייצרות את החיסונים, והאינטרס שלהם הוא ברור – למכור כמה שיותר חיסונים, בין אם הם מועילים או לא.

    הבאים בתור הם הגורמים שצריכים לתת את האישורים המתאימים לכל חיסון חדש שיוצא לשוק, ובראשם ה-CDC (המרכז לבקרת מחלות בארה"ב).
    תחקירים ומאמרים רבים שפורסמו בנושא זה, מראים כיצד מצליחות חברות התרופות להשפיע על אנשי מפתח ב-CDC, ב-FDA, בקונגרס ובסנאט, בעזרת הרבה כסף.

    יש בעיה רצינית של ניגודי אינטרסים ב-CDC, לפחות בתחום העוסק בחיסונים. מצד אחד אחראי ה-CDC על בטיחות החיסונים ומצד שני הוא דוחף להפצת החיסונים כמה שיותר. נוצרה מעין דלת מסתובבת של אנשי מקצוע בין ה-CDC ליצרניות החיסונים והפוך, כשהכוח המניע הוא כסף.
    לדוגמא:
    ד"ר ג'ולי גרברדינג היתה מנהלת ה-CDC משנת 2001 עד 2008. ב-2009 היא הפכה להיות נשיאת חטיבת החיסונים של חברת התרופות הענקית MERK, קיבלה אופציות של החברה במיליונים והפכה תוך יום למיליונרית.

    ידוע על מספר לא מבוטל של עובדים ב-CDC שקיבלו ג'ובים בחברות התרופות.
    ד"ר תומפסון עבד ב-MERK לפני שקיבל את התפקיד ב-CDC.
    ד"ר פרנק דסטפנו עבד בעבר ב-CDC, עבר לעבוד בחברת תרופות וחזר ל-CDC שם הוא כיום (2017) ראש היחידה לבטיחות החיסונים.

    כפי שהמצב כיום, ה-CDC מצטייר כמו זרוע שיווקית של חברות התרופות, מה שפוגע מאד באמינותו לגבי שמירה על בטיחות החיסונים.
    אחת ממשימותיו המוגדרות של ה-CDC היא "לקדם ככל האפשר את הפצת החיסונים" במקום הגדרה שנראית יותר מתאימה: "לקדם את בריאות הילדים".

    ה-CDC מוכר חיסונים בעצמו בהיקף של כ-4.6 מיליארד דולר בשנה! ל-CDC יש כ-50 פטנטים רשומים על חיסונים, כולל שפעת, וירוס רוטה, הפטיטיס A, אנטרקס, HIV, פניאומוקוק, מנגיקוק ועוד.

    לפי רוברט קנדי ג'וניור, מרבית עובדי ה-CDC אינם מושחתים. נראה שהשחיתות מתמקדת בעיקר בבמקום אחד: האגף שאחראי לבטיחות החיסונים. באגף זה ישנן שתי קבוצות שבהן עיקר השחיתות. הקבוצה הראשונה היא הוועדה המייעצת לשיטות החיסונים (ACIP). זוהי הוועדה שמחליטה איזה חיסונים חדשים ניתן להוסיף לתוכנית החיסונים הארצית. למרבית המומחים החברים בוועדה זו יש אינטרסים כספיים הנוגדים את מטרות הוועדה.

    ד"ר גארי גולדמן, חוקר שעבד בעבר עבור ה-CDC, גילה שהחיסון נגד אבעבועות רוח אכן מפחית את מספר מקרי המחלה אצל הילדים המחוסנים, אך גורם לכך שבגילאים מאוחרים יותר (בעיקר אחרי גיל 14) הם יהיו הרבה יותר פגיעים לשלבקת חוגרת (שינגלס, הרפס זוסטר) שהיא מחלה יותר בעייתית.
    הוא רצה לפרסם את ממצאיו אך ה-CDC מנעו זאת ממנו. במאבק משפטי קצר זכה ד"ר גולדמן והצליח לבסוף לפרסם את הממצאים.
     
  3. לא מעט מהמאמרים שמתפרסמים במגזינים הרפואיים היוקרתיים נכתבים ע"י "ghostwriters" שמקבלים על כך מימון מחברות התרופות. מרבית הרופאים שקוראים מאמרים אלה סומכים על האמינות של אותם מגזינים וכך הם ניזונים מהמידע שמשרת את חברות התרופות.
     
  4. ידוע על אנשי מקצוע ב-CDC אשר מתוקף תפקידם מול הקהל הרחב הם משבחים את החיסונים ואת חשיבותם, אך בתוך משפחתם הם דואגים שילדיהם לא יקבלו את החיסונים לפי ההנחיות של ה-CDC, כי הם מכירים את הנתונים.

    ידוע על רופאים שלא מחסנים את ילדיהם (וגם לא את מטופליהם) לפי הנחיות ה-CDC  אלא בונים להם תוכנית חיסונים יותר בטוחה, על בסיס הנתונים שהם מכירים.
     
  5. חברות הביטוח נותנות לרופאים בארה"ב בונוסים אם הם מקפידים לחסן את מטופליהם בהתאם לתוכנית של ה-CDC. מצד שני, רופאים שלא מקפידים לחסן את מטופליהם לפי תוכנית ה-CDC נפגעים קשה מבחינה כספית.
    רופאי ילדים אשר דאגו לחסן באופן מלא לפחות 63% מהתינוקות עד גיל שנתיים המטופלים אצלם, מקבלים בונוס של $400 על כל תינוק מהתינוקות שמטופלים אצלם.
     
  6. וירוס הפפילומה (HPV) נחשב כגורם לסרטן צוואר הרחם וניתן להידבק בו (לפי הרפואה המקובלת) ע"י קיום יחסי מין.
    החיסון הנפוץ כיום כנגד וירוס הפפילומה נקרא גרדסיל, המיוצר ע"י חברת מרק. ההמלצות הן לחסן בנים ובנות החל מגיל 13-12 ולא מעל גיל 26 (בגלל אחוז תמותה גבוה). החיסון נחשב כיעיל לתקופה של כ-5 שנים.
    ממשלת יפן הסירה את המלצתה לחיסון זה ואינה מממנת אותו.
    אחוז המתחסנים בחיסון זה בארה"ב נמוך ביחס לציפיות של חברת מרק, ולאור זאת ממליצה עכשיו החברה להתחיל את החיסונים כבר אצל תינוקות שרק נולדו...חיסון לתינוקות שרק נולדו, שיעילותו היא רק ל-5 שנים, כנגד מחלה שמועברת ביחסי מין? ההיגיון היחידי בהמלצה כזו הוא החמדנות של חברת התרופות.
     
  7. הקישור שכאן הוא לסרטון קצר של מפגש שהתקיים ב-8.8.2018 במדינת וושינגטון בארה"ב, בו מפרטת נציגה של האמהות בפני מועצת הבריאות של המדינה, טיעונים ועדויות על כך שרשויות הבריאות עשו יד אחת עם חברות התרופות במטרה לקדם את החיסונים, בלי לדאוג לבטיחותם ובלי לאפשר לאזרחים לקבל מידע מלא על החיסונים, מידע שכל אזרח זכאי לקבלו לפי החוק, שיאפשר לכל אחד להחליט בצורה מושכלת אם להתחסן או לא.
     
  8. כשיצא ב-1986 בארה"ב החוק שמגן על יצרניות החיסונים מפני תביעות, אחד הסעיפים בחוק זה חייב את משרד הבריאות האמריקאי להוציא כל שנתיים דו"ח לקונגרס, בו מפרט משרד הבריאות מה הוא עשה בשנתיים שחלפו כדי לשפר את בטיחות החיסונים. דל ביגטרי ורוברט קנדי ג'וניור ניסו במשך כשנה להשיג דו"חות אלה של משרד הבריאות האמריקאי ולאחר שנתקלו בסירוב הם הגישו ב-2017 תביעה משפטית כנגד משרד הבריאות. ביולי 2018 פסק בית המשפט בניו-יורק שמשרד הבריאות הודה שהוא לא הוציא במשך כל השנים האלה את הדו"חות האלה. 
    פירוט הסיפור בעברית מופיע בקישור הזה: 
    רשויות הבריאות בארה"ב מודות בפני בית המשפט: לא ביצענו את המוטל עלינו בשמירה על בטיחות החיסונים על פי החוק, במשך 32 שנים.
     

 

 

ח. האם הפרסומים במדיה בנושא החיסונים מאוזנים?

בעד:
לא ממש.
מכיוון שאין מחקרים רציניים התומכים בהתנגדות לחיסונים, מופיעים עיקר הפרסומים של מתנגדי החיסונים ברשתות החברתיות, שם יכול כל אחד להתבטא, גם אם הוא לא מבין כלום בנושא.

 

 

נגד:
ממש לא!

 

  1. לחברות התרופות יש השפעה משמעותית (ולפעמים גם שליטה מלאה) על אמצעי התקשורת השונים, על כתבים ספציפיים, על בעלי אמצעי התקשורת ועוד, ולכן הכתבים, תחקירנים, עיתונאים, עורכי עיתון או הבעלים של ערוצי הטלויזיה נמנעים הרבה פעמים מלדווח את האמת בצורה מאוזנת או מדוייקת. הם יודעים שאם יפרסמו את האמת על חיסון זה או אחר, או אם יפרסמו דיעה שלילית של חוקר כלשהו על החיסונים, העיתון, ערוץ הטלביזיה או אתר האינטרנט עלולים להיפגע קשות ע"י הפסד של מיליוני דולרים בשנה בגלל עצירת מימון לפרסומות מהיצרנים של אותם חיסונים, או בצורות אחרות.
     
  2. אותו מאמר שפרסם ד"ר אנדרו ווייקפילד ב-1998 במגזין לנסט (ובעקבותיו הוכפש שמו) נועד לעורר את הקהילה המדעית לבחון את האפשרות שיש קשר בין החיסון המשולש (MMR) לבין התפתחותן של מחלות מעיים ושל אוטיזם.
    במקום לחקור את הנושא ברצינות, התחילו להשמיץ את ד"ר וויקפילד, להאשימו בזיוף התוצאות ובניהול מחקר שערורייתי, שללו ממנו את רישיון הרופא, הרסו לו את הקריירה והצליחו לשכנע את לנסט להסיר את המאמר.
    סרט שנעשה על ד"ר וויקפילד ע"י ערוץ 5 הבריטי הוקרן פעם אחת ב-2003 ונגנז (למרבה הפלא ניתן לראות את הסרט ביוטיוב בקישור הזה: "זעקת הדממה").
     
  3. ד"ר גארי גולדמן, חוקר שעבד בעבר עבור ה-CDC, גילה שהחיסון נגד אבעבועות רוח אכן מפחית את מספר מקרי המחלה אצל הילדים המחוסנים, אך גורם לכך שבגילאים מאוחרים יותר (בעיקר אחרי גיל 14) הם יהיו הרבה יותר פגיעים לשלבקת חוגרת (שינגלס, הרפס זוסטר) שהיא מחלה יותר בעייתית.הוא רצה לפרסם את ממצאיו אך ה-CDC ניסו למנוע זאת ממנו. הוא הצליח לבסוף לפרסם את הממצאים רק לאחר מאבק משפטי קצר.
     
  4. חברת "רשת" נאלצה כאמור להיכנע ולהוריד את בו מדברת אושרת בלפולסקי כנגד החיסונים.
     
  5. במאמרו "חיסונים כפויים, ממשלה והאינטרס הציבורי" מתייחס ד"ר ראסל בליילוק למספר אספקטי בנושא החיסונים, כולל נושא הפרסומים במדיה. הוא מדגיש את ההשפעה של חברות התרופות על המדיה בזכות תקציבי הפרסום הגדולים שלהן. בנוסף הוא מצביע על העובדה שאנשי מקצוע רבים נמנעים להביע את דעתם ואת הידוע להם מחשש שיאבדו את מקום עבודתם, את פרנסתם ואת הקריירה שלהם.

    וניתן למצוא עוד דוגמאות רבות אחרות.

 

 

לסיכום

נושא החיסונים כולל בתוכו מספר מרכיבים, שעל כל אחד מהם ישנם חילוקי דיעות רבים.
נוצר הרושם שעיקר חילוקי הדיעות הם בין חוקרים שמחפשים את האמת לבין אותם בעלי אינטרסים שונים שנהנים מהרווחים העצומים שמכניסה תעשיית החיסונים.המרכיבים העיקריים עליהם ישנם מאבקים בנושא החיסונים הם אלה:

 

  1. האם התפיסה העומדת בבסיסה של שיטת החיסונים היא נכונה מיסודה?
    הויכוח לגבי שאלה זו הוא כרגע בשוליים, כי ישנם רק אנשי מדע מעטים יחסית אשר הקדישו זמן לשאלה זו וחולקים על התפיסה המקובלת לפיה החיסונים עוזרים למנוע מחלות.
     
  2. האם החיסונים שניתנים כיום הם בטוחים?
    על שאלה זו ניטשים עיקר הויכוחים והמאבקים.
    טיפ זה מנסה להראות שישנה מסה מספיק גדולה מכדי להתעלם ממנה, של עדויות המראות שלפחות בחלק מסוגי החיסונים, הנזק שהם גורמים עולה על התועלת שבהם, ושבמקרים רבים מדי, החיסונים פוגעים קשות בחייהם של המחוסנים ושל בני משפחותיהם.
     
  3. האם כל החיסונים שניתנים כיום הם הכרחיים לשיפור הבריאות ומניעת מחלות?
    בהחלט לא.
    הדוגמא הבולטת במקרה זה היא החיסון נגד אבעבועות רוח, שניתן מלכתחילה לא כדי להציל חיים אלא כדי לחסוך ימי טיפולים והשבתה מעבודה ובכך לחסוך עלויות.
    במקרה ספציפי זה יש מחקרים שמראים שהתוצאה היא עלייה במקרי שלבקת חוגרת ובעקבות כך עליה משמעותית בעלויות הטיפול...
     
  4. מהם המניעים העיקריים שגורמים לעליה הבלתי פוסקת בכמות החיסונים שניתנים לתינוקות וילדים?
    טיפ זה מנסה להראות שישנן מספיק עדויות המצביעות על כך שבריאות הציבור נדחקה למקום שני או שלישי בסדר העדיפויות של קובעי מדיניות החיסונים, ושבמקום הראשון נמצאים האינטרסים של יצרניות החיסונים, משווקי החיסונים ואנשי מפתח שונים המרויחים כסף רב מתעשיית החיסונים.
     
  5. מהו תפקיד הרופאים בכל הסיפור הזה?
    כפי שהוזכר כבר למעלה, מרבית הרופאים לא יודעים כמעט כלום על חיסונים, על המרכיבים שיש בכל אחת מזריקות החיסון ועל תופעות הלוואי שיש לכל אחד מסוגי הזריקות. במרבית המקרים הם אפילו לא טורחים לקרוא את רשימת תופעות הלוואי שיש בדף המידע הנלווה לכל סוג של חיסון.
    אם אפילו רק 10-5% מרופאי הילדים או רופאי המשפחה ילמדו ברצינות את נושא החיסונים, זה עשוי לעשות מהפיכה בגישה, כי הם ימצאו את עצמם במצב של קונפליקט אמיתי בין שבועתם כרופאים "קודם כל לא לגרום לנזק" לבין הנזקים שיתגלו להם שגורמים החיסונים, שהם עצמם מזריקים למטופליהם.
     

 

מתקבל הרושם, שכל נושא החיסונים הפך להיות הניסוי הרפואי הגדול ביותר שנעשה אי-פעם על בני אדם חיים, והציבור הרחב מוכן להשתתף בניסוי מסוכן זה על בסיס האמונה הכמעט דתית, שמנהלי הניסוי באמת רוצים בטובתו ורק בטובתו.

ניסוי זה התחיל מכוונות טובות ורצון אמיתי לעזור לבני-האדם. אך מאז 1986, כשנחקק בארה"ב החוק אשר פוטר את יצרניות החיסונים מכל אחריות על הנזקים שגורמים החיסונים לילדים, הפך נושא החיסונים להיות מירוץ חסר מעצורים של חברות התרופות להרוויח עוד ועוד מיליארדים, ע"י הרעלת דור שלם של תינוקות וילדים, הרעלה שכולנו או רובנו איפשרנו אותה בתמימותנו, ואף אחד לא יודע עדיין מה תהיינה השלכותיה על עתיד האנושות.

 

לכל מי שגורל ילדיו, נכדיו וגורלם של כלל הילדים בעולם חשוב לו, מומלץ ללמוד לעומק את נושא החיסונים, ולא רק דרך הפרסומים הרפואיים המקובלים.

 

 

קצת ממקורות המידע בעברית

עמותה למתן מידע על חיסונים

האם החיסונים באמת בטוחים?

 

"חיסון גורלי"  (זה קישור לחלק מס' 1 מתוך 9. מומלץ לראות גם את שאר החלקים)

 

כדאי לבדוק את העובדות לפני שעושים חיסון לפוליו

 

האם חסינות העדר באמת קיימת?

 

אשליית החיסון – ספרה של ד"ר טטיאנה אובקניץ שתורגם לעברית

 

נפגעי חיסונים (דף פייסבוק)

 

חיסונים בע"מ

 

האמת על החיסונים – ספרו של ד"ר הלבורסן שתורגם לעברית

 

400 מחקרים על חיסונים - ספר של ניל מילר שתורגם לעברית

 

סרטונים ביוטיוב בנושא החיסונים
 

רופאים מדברים על חיסונים - סרט שרובו באנגלית עם כיתוביות בעברית

 

כתבה מעניינת ששודרה בעבר בערוץ 10

 

 

קצת ממקורות המידע באנגלית

 

The Truth About Vaccines

 

Vaxxed: From Cover-Up to Catasrophe  (הסרט המלא)

 

Vaccines Revealed

 

הרצאה של ד"ר המפריז

 

Greenmedinfo.com

 

Vaccination: All

 

האתר של ד"ר סוזן המפריז

 

?Dr Sherri Tenpenny - Are Vaccines Necessary

 

http://www.virusmyth.com/aids

 

ד"ר אנדרו וויקפילד עונה להאשמות נגדו

 

?Did vaccines save humanity

 

רופאים מדברים על חיסונים - הסרט

 

https://vactruth.com

 

National Vaccine Information Center

 

j.b. handley blog

 

World Mercury Project

 

Physicians For Informed Consent

 

Children's Medical Safety Research Institute

 

ThinkTwice - Global Vaccine Institute

 

Age of Autism

 

WAVE - World Association for Vaccine Education

 

Dissolving Illusions

 

The Informed Parent

 

Natural News

 

Vaccine Ignorance

 

Trace Amounts - סרט דוקומנטרי על הקשר שבין החיסונים לעלייה העצומה במספר מקרי האוטיזם.

 

Dr. John Bergman

 

List of Vaccine Ingredients

 

.........................................................................................................................

 

  

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.