טיפ מס' 266: ויטיליגו

פורסם לראשונה ב-9.11.2018

 

 

מידע על ויטיליגו מתוך ויקיפדיה:

וִיטִילִיגוֹ או "לויקודרמה" היא מחלת עור אוטואימונית שבה מאבדים אזורים מסוימים של העור את צבעם והעור הופך בהיר.

המלנוציטים הם תאים בגוף האדם אשר אחראיים על יצירת המלנין, צבע העור. הכתמים הלבנים על העור נוצרים בדרך כלל כתוצאה ממחלת חיסון עצמי, כאשר הגוף תוקף את אותם מלנוציטים, ובעקבות התקיפה, התאים לא מסוגלים לייצר את המלנין.

המחלה אינה מדבקת ואינה מסוכנת.

הטיפול במחלה נעשה באמצעות שיזוף במנורות UVB  במרפאות פוטותרפיה מיוחדות, לפעמים בשילוב עם פסוראלן, ויטמין D3 או קורטיזון.

כאחוז אחד עד שני אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מהמחלה. כמחצית מהחולים יפתחו את המחלה לפני גיל 20.

 

 

קצת אנטומיה

העור מורכב משתי שכבות עיקריות:אפידרמיס – השכבה החיצונית, קשורה לשכבת הנבט אקטודרם.דרמיס – השכבה שמתחת לאפידרמיס, קשורה לשכבת הנבט מזודרם.ישנה גם שכבה שלישית שנקראת היפודרמיס, שעשויה מרקמות חיבור ושומן.

עובייה של שכבת האפידרמיס הוא כ-1.1-0.5 מ"מ והיא מתחלקת ל-5 שכבות משנה:השכבה החיצונית היא שכבת הקרנית – עשויה מתאים מתים שמלאים בקראטין.

3 השכבות הבאות הן של תאים שמייצרים קראטין.

 

השכבה העמוקה ביותר של האפידרמיס נקראת שכבת הבסיס והיא היחידה באפידרמיס בה יש תאים בעלי יכולת חלוקה שמתרבים כל הזמן.

התאים החדשים שנוצרים בשכבת הבסיסי נדחפים לשכבות שמעליה ומתמלאים שם בקראטין.

בשכבת הבסיס יש קצוות של תאי עצב תחושתיים, והיא מכילה גם מלנוציטים, תאים המייצרים את המלנין, שהוא חומר הפיגמנט שנותן את הצבע לעור.

 

 

מחלות באפידרמיס לפי הרפואה החדשה

לפי התגליות של ד"ר האמר, כל מחלות העור שמתפתחות באפידרמיס, נגרמות כתוצאה מקונפליקטים של פרידה.

קונפליקט של פרידה יכול להיות אחד מאלה:

 

פרידה פתאומית, אובדן פתאומי, לא צפוי, של מגע פיזי רצוי

פרידה כואבת

פחד מפרידה או פחד לאבד מגע פיזי רצוי

רצון עז להיפטר ממגע פיזי לא רצוי (של אדם מסויים, חומר מסויים וכו').

 

הערה: פרידה מבית אינה מעוררת קונפליקט הקשור לעור.

 

התהליך הפיזיולוגי הוא כזה, שכל עוד הקונפליקט לא פתור, כלומר שהאדם נמצא תחת השפעה אקטיבית של הקונפליקט, ישנו אובדן מיקרוסקופי של תאים באפידרמיס, באותם אזורים בגוף שהאדם חווה את הקונפליקט (בין אם במודע או שלא במודע).

 

ברגע שהקונפליקט נפתר, מתחיל שלב הריפוי שכולל את שיקום האזורים שבהם היה אובדן של תאים. תהליך זה כולל פריחה באותם אזורים בעור ורגישות יתר.

 

כל פריחות העור הנפוצות, שהתפתחו באפידרמיס, הן למעשה סימפטום של שלב הריפוי מקונפליקט של פרידה. זה כולל מחלות רבות כגון:

 

אקזמה

חרלת (סרפדת, Urticaria, Hives)

דלקת עור (Dermatitis)

דלקת עור עצבית (Flourishing Neurodermatitis)

דלקת עור אטופית (אטופיק דרמטיטיס, אסטמה של העור)

חזזית ורודה (Rosacea)

שלבקת (הרפס סימפלקס)

אדמדמת (exanthema)

אדמת

חצבת

אבעבועות רוח

פסוריאזיס

שנית (סקרלטינה)

נוירודרמטיטיס

פמפיגוס

קרצינומה (סרטן) של תאי בסיס (Basal Cell Carcinoma, BCC)

 

אם הפריחה מופיעה בכל הגוף, זה אומר שהאדם חווה את קונפליקט הפרידה בכל אישיותו.אם הפריחה מופיעה רק באזור או אזורים ספציפיים בגוף, זה אומר שרק באותם אזורים האדם חווה את קונפליקט הפרידה.אם המחלה הופכת לכרונית, זה אומר שאותו אדם נמצא במצב של "ריפוי תלוי".

 

בפסוריאזיס התהליך קצת יותר מורכב, ודורש הסבר יותר מפורט..

 

 

ויטיליגו לפי הרפואה החדשה

ויטיליגו נגרמת גם היא כתוצאה מקונפליקט של פרידה, אך פרידה כזאת, שהאדם חווה אותה כאכזרית או ברוטאלית במיוחד. למשל – אובדן קשה של מישהו אהוב, התעללות גופנית (כגון במקרה של מייקל ג'קסון), ועוד.

 

לדוגמא: אדם יכול לחוות קונפליקט של פרידה ברוטאלית כאשר מבשרים לו שמישהו מאהוביו היה מעורב בתאונת דרכים נוראית.

 

מבחינה פיזיולוגית, מה שקורה בויטיליגו הוא, שאובדן התאים בשלב האקטיבי של הקונפליקט מגיע עד שכבת הבסיס של האפידרמיס ונפגעים גם התאים מייצרי המלאנין.

באותם אזורים בעור בהם נפגעים תאים מייצרי מלנין, נוצרים כתמים לבנים.

 

בשלב זה, כל עוד הקונפליקט לא פתור, עלולה להיות פגיעה זמנית וחלקית בזיכרון לטווח קצר.

 

גם במחלה זו יש משמעות לצדיות:

אצל אדם ימני, אם הכתמים הלבנים מופיעים בחצי השמאלי של הגוף, זה מצביע על כך שקונפליקט הפרידה שהוא חווה קשור לאמו או למישהו מילדיו.

אם הכתמים הלבנים מופיעים בחצי הימני של הגוף, זה מצביע על כך שהקונפליקט קשור למישהו שהוא לא אמו או ילדיו. זה יכול להיות בן/בת זוג, אבא, אח או אחות, קרוב משפחה אחר, חבר קרוב, עמיתים או שותפים בעבודה וכו'.

 

אצל שמאלי זה הפוך מימני.

 

אם הכתמים מופיעים משני צדי הגוף זה מצביע על כך שהקונפליקט היה קשור גם לאמא או ילד וגם ל"פרטנר" (מישהו אחר שאינו האמא או אחד הילדים).
 

 

הלבנת שיער פתאומית קורית כאשר האדם חווה את קונפליקט הפרידה הברוטאלית באותם אזורים בגוף בהם הלבין השיער. זה יכול להיות בראש (בכל הראש או רק בחלקו) או באזורים אחרים בגוף בהם יש שיערות.

 

 

פתרון הקונפליקט ותהליכי ריפוי טבעיים

ברגע שנפתר הקונפליקט (בין אם במודע או שלא במודע), מתחיל תהליך שיקום של אותם אזורים בגוף שנפגעו. כמו-כן הזיכרון לטווח קצר חוזר לרמה הרגילה.

 

בחצי הראשון של שלב הריפוי עולה בד"כ החום, והעור באותם אזורים בהם הופיעו הכתמים הלבנים נעשה ורדרד ואדום עם נפיחות.בשלב זה עשויה גם להופיע באותם אזורים בעור פריחה שמאובחנת בחלק מהמקרים כמחלת השנית (סקרלטינה). כלומר, שסקרלטינה היא למעשה סימפטום של שלב הריפוי מקונפליקט שהאדם חווה אותו כפרידה ברוטאלית ובשלב האקטיבי של הקונפליקט היתה פגיעה במלנוציטים.

 

במשבר הריפוי, שמופיע באמצע שלב הריפוי, האדם עלול לחוות לזמן קצר חלק או את כל הסימפטומים האלה:

  • תחושות חזקות חוזרות של קונפליקט הפרידה
  • אובדן חלקי של הזיכרון לטווח קצר
  • הפרעות בהכרה, אפשרות לאובדן הכרה מלא (אם הקונפליקט היה חזק מאד)
  • נפילה חדה ברמת הסוכר בדם

 

לאחר משבר הריפוי מתחיל החצי השני של שלב הריפוי, ובו יש חזרה איטית של הפיגמנטציה מהחוץ כלפי פנים, באותם אזורים בעור שהפכו לכתמים לבנים.

 

הכתמים הלבנים נשארים ללא ריפוי באותם מקרים בהם הקונפליקט לא נפתר, או שאותו אדם חווה  השפעות חוזרות רבות של הקונפליקט, אשר לא מאפשרות לתהליכי הריפוי הטבעיים לשקם את הפיגמנטציה באותם אזורים בעור.

 

 

כתמי "קפה בחלב" (café-au-leit)

"קפה בחלב" זהו הכינוי שניתן לכתמי עור כהים יותר מצבע העור הרגיל של אותו אדם.

 

לפי הרפואה החדשה, כתמים אלה נוצרים כאשר האדם שמתרפא מויטיליגו (גם במקרים בהם לא הספיקו להופיע בעור כתמים לבנים משמעותיים), חווה השפעות חוזרות של הקונפליקט, שמגיעות כל פעם כשהוא נמצא כבר בחצי השני של שלב הריפוי.

 

בחצי השני של שלב הריפוי מתרחש כאמור תהליך שיקום של המלנוציטים (התאים שמייצרים את המלנין). אם באמצע תהליך זה מופיעה השפעה חוזרת של הקונפליקט (בד"כ כתוצאה מטריגר כלשהו), נעצר תהליך השיקום.

במקרים רבים האדם מצליח כמעט מייד להתגבר על ההשפעה החוזרת של הקונפליקט ולחזור שוב לשלב הריפוי. הוא עובר את משבר הריפוי ומתחיל שוב התהליך של הגברת ייצור המלנין.

אם אותו אדם חווה הרבה מצבים חוזרים ונשנים כאלה, נוצר בהדרגה יתר פיגמנטציה באותם אזורים בעור, וזה מה שגורם לאותם כתמים כהים.

 

 

 

 

אלביניזם (לבקנות)

אלביניזם הוא מצב בו סובל האדם מחוסר בפיגמנט המלנין בעור, בעיניים ובשיער.

 

לפי הרפואה החדשה, הבעיה נגרמת בעיקר אצל עוברים אשר חוו בזמן שהיו בבטן אימם קונפליקט כולל של פרידה ברוטאלית.

 

אפשרות אחת היא, שהאמא חוותה בזמן ההריון קונפליקט כזה של פרידה, והשפעת הקונפליקט עברה מהאמא לעובר.

אך ישנן גם מספר אפשרויות בהן העובר עצמו חווה קונפליקט קשה של פרידה ברוטאלית.

לדוגמא:

  • מצב של רעש קיצוני או הפרעה אחרת, שמונע מהעובר להרגיש את האמא.
  • מצב בו האמא לא רוצה את התינוק ומחפשת דרכים להיפטר ממנו, והעובר מרגיש זאת.

 

אצל תינוק לבקן, שנולד ללא מלנוציטים, לא ניתן יהיה להחזיר את הפיגמנטציה, גם אם הקונפליקט נפתר. 

 

 

  

.........................................................................................................................

 

  

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.